מפגש פסגה מקראי בין שתי אומות, שתי תרבויות – ושתי נשמות סקרניות
📌 תיאור :
סיפורה של מלכת שבא ושלמה המלך הוא סמל לניצחון החכמה, ולמפגש מרתק בין עולם של כוח, יופי, עושר ונשיות – לבין עולם של אמונה, מוסר וחכמה אלוקית. במאמר זה נצלול אל תוכן המפגש, נבחן את משמעות החידות שהציבה המלכה, את תשובותיו המבריקות של שלמה, ונשאל – מהו מקור הסיפור, ומה הוא מלמד אותנו כיום?
🏰 מי הייתה מלכת שבא?
הפסוקים במקרא אינם חושפים את שמה הפרטי של המלכה – היא מכונה פשוט: "מלכת שבא" (מלכים א', פרק י).
- "שבא" – כנראה ממלכה בדרום חצי האי ערב (תימן של ימינו)
- מסורת חז"לית וחכמי אומות העולם קשרו אותה לעושר אגדי, יופי יוצא דופן וחכמה נדירה
👑 היא נחשבה למנהיגה עצמאית, בעלת צבא, עושר, וחזון מדיני.
📖 הטקסט המקראי: מלכים א', פרק י'
"וּמַלְכַּת שְׁבָא שׁמְעָה אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה לְשֵׁם ה׳, וַתָּבוֹא לְנַסּוֹתוֹ בְּחִידוֹת"
כבר מההתחלה אנו למדים:
- היא שומעת לא רק על שלמה – אלא על שמו הטוב למען ה׳
- והיא לא באה רק לפגוש – אלא לנסות אותו בחידות
🔍 מה מטרת הביקור?
- חיפוש חכמה אמתית
- הבנת מקור כוחותיו של שלמה
- בירור רוחני – האם מלך ישראל אכן פועל בשם ה' ולא למען תועלת אישית
🧩 החידות – מה שאלה מלכת שבא?
חז"ל מרחיבים את פרטי המפגש (ילקוט שמעוני, מלכים, רמז קס"ה; מדרש תנחומא):
- שאלה: מה ההבדל בין דם אדום ליין אדום?
- שאלה: מה ההבדל בין ילד וילדה תינוקות זהים?
- שאלה: איך ניתן לדעת אם פרח הוא טבעי או מלאכותי?
שלמה פתר את כולן:
- על ידי חוש הריח, רמזים מדיניים, חכמת נשים ורגש פנימי
💡 החידות לא היו משחק – הן היו מבחן רוחני, מוסרי ואינטלקטואלי.
🧠 שלמה עונה – לא רק בשכל, אלא גם ברוח
שלמה לא עונה רק בתבונה טכנית – אלא דרך הבנה אנושית עמוקה, הכוללת:
- אמונה
- ענווה
- אינטואיציה
- תובנה על טבע האדם
👑 מלכת שבא רואה בכך הוכחה לכך ששלמה הוא לא רק חכם – אלא נביא ומנהיג על־אנושי.
🪙 תגובתה של המלכה:
"וְלֹא נִשְׁאַר בָּהּ רוּחַ" – התעלפה או נדהמה
"וַתֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ: אֱמֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי…"
היא משבחת את עבדיו, את העם, את מזונו, את המקדש – ובעיקר: את אלוקי ישראל.
✨ מסרים מרכזיים מהמפגש:
1. חכמה אלוקית מול חכמה גשמית
המלכה באה עם שאלות על טבע – ומקבלת תשובות שמחברות בין שמיים וארץ.
2. ענווה מול יוהרה
שלמה מקבל את המלכה – אך לא מתרברב. הוא מייצג את ה'.
המלכה – למרות מעמדה – נועצת, שואלת ולומדת.
3. דיאלוג בין עמים
המפגש מדגים את ההשפעה החיובית של עם ישראל על אומות העולם.
לא בכיבוש – אלא בהשראה, חכמה וקדושה.
🕍 מקורות נוספים: בית המקדש ברקע
המפגש התרחש ככל הנראה בסמוך לבניית בית המקדש הראשון.
- המלכה ראתה את המקדש – והתרשמה ממנו
- היא למדה שהקדושה אינה רק רעיון – אלא מציאות אדריכלית־רוחנית
- נתנה לשלמה מתנות – זהב, אבנים יקרות, בשמים נדירים
🧬 מסורות נוספות
באגדות חז"ל:
- יש טענה כי שלמה התחתן עם מלכת שבא (רמז מוסרי בלבד)
- אחרים אומרים שנשארו בקשר פוליטי בלבד
באיסלאם:
- מוכרת בשם בילקיס
- מכונה "מלכה חכמה שהתקרבה לה'"
- הסיפור מופיע בסורת "אל־נמל" (הקוראן)
במסורת אתיופית:
- נקראת מקדה
- נחשבת לאם של השושלת המלכותית האתיופית
- לפי המסורת – נולד להם בן בשם מנילק, מייסד ממלכת אתיופיה
💡 מוסר השכל לדורנו
- 👂 הקשבה – גם מי שחכם יכול ללמוד מאחרים
- 🤝 כבוד הדדי בין תרבויות – חכמה מתקיימת בדיאלוג, לא בהתנשאות
- 📜 תוכן על פני חיצוניות – כל השאלות של המלכה היו חיצוניות, אך התשובות – פנימיות ורוחניות
🧠 השלכות חינוכיות
- הסיפור נלמד בבתי ספר כמודל לדיאלוג ערכי
- מבטא העצמה נשית אמיתית – מלכה דעתנית אך פתוחה לשמוע
- מחזק את הקשר בין חכמה, קדושה ואמונה
🪙 תגמול וסיום
"וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב…"
(מלכים א', י', י')
מלכת שבא מעניקה משלל אוצרותיה לשלמה – לא כשוחד, אלא כתודה על חכמה.
וזו אולי הפואנטה הגדולה של הסיפור כולו:
החכמה היהודית – אינה דבר שאפשר לקנות.
אך כשפוגשים אותה באמת – אי אפשר שלא להעניק לה מתנה.
🔗 קריאה להמשך
🕊 סיפורו של שלמה עם אשמדאי – המלך שגורש מכס המלכות ולקח מוסר נצחי