יהדות מרוקו חיה ופועמת מתוך עולם עשיר של אמונה פשוטה אך עמוקה, שבו כל פעולה יומיומית לוותה בסמל, בסגולה, במנהג או באמירת פיוט.
האמונה לא נשארה בבית הכנסת – היא נגעה באוכל, בלבוש, בנישואין, בלידה ובמוות.
מארונות הסבתות ועד פיוטי המואזין – יהדות מרוקו מלאה בקסם יהודי-ספרדי שמחבר בין גוף לנשמה.


🔸 1. עין הרע וסגולות להגנה

  • האמונה בעין הרע הייתה עמוקה ומרכזית:
    • נהגו לומר "בלי עין הרע" לפני כל שבח או ברכה.
    • תלו חמסה, שיני שום או חוט אדום במיטות תינוקות.
    • ילדים שזכו לשפע – כונו לפעמים בשם “הפוך”: כמו "מכוער" או "עייף" – כדי להסתיר את הברכה.
  • קמיעות בכתב רש"י או עברית רהוטה – היו נפוצים במיוחד.

🔸 2. אמונה בצדיקים וחכמים

  • בקהילות רבות במרוקו נהגו ללכת לקבר צדיק (כמו ר' עמרם בן דיוואן, ר' דוד אבוחצירא) בזמנים של צרה, או כסגולה.
  • הייתה אמונה חזקה שצדיקים מתפללים בעד החיים גם לאחר מותם.
  • רבים שמרו פתק עם שם הצדיק בתיק או מתחת לכר.

🔸 3. חלומות וסימנים

  • חלום טוב סופר בבוקר – כסימן מבורך.
  • חלום רע? – נהגו לצום חצי יום, לקרוא פרקי תהילים, או לומר "מי שברך" מיוחד.
  • טקס "פדיון חלום" התקיים לעיתים עם שלושה אנשים טובים שאומרים פסוקים של רחמים.

🔸 4. טקסים וסגולות בלידה וילדות

  • נשים הרות נשאו על עצמן קמיע עם פסוקי שמירה.
  • בברית – נהגו להניח חרב מתחת למיטה כסמל לסילוק כוחות רעים.
  • בבית עם תינוק – נהגו לא לומר בקול את שמו עד שיעבור יום השמיני.

🔸 5. סימנים ופתגמים מן המסורת

  • "אם נפל סכין – יבוא אורח", "אם נשברה כוס – סימן לרע",
    "אם מישהו מתעטש פעמיים – סימן שבשורה באה"
  • פתגם נפוץ: "יהודי בלי אמונה – זה כמו דג בלי מים"

🔸 6. אמונה בהשגחה פרטית ובברכה

  • כל יציאה מהבית לוותה באמירה: "בעזרת ה'".
  • כל הצלחה – נזקפה ל"ברוך הוא וברוך שמו".
  • נהגו להדליק נר לפני פעולה חשובה – כמסורת להשראת שכינה.

🕊️ סיכום

אמונות יהדות מרוקו לא היו תחליף להלכה – אלא תוספת צבעונית, חיה, חמה ומלאת משמעות.
הן עזרו ליהודי הפשוט להרגיש קרוב לקב"ה בכל רגע.
גם היום, רבים שומרים את המסורת – לא מתוך פחד, אלא מתוך קשר עמוק למסורת הדורות והאור של הסבתא.

🪔 בתוך השפע המוכר של מסורת יהדות מרוקו מסתתרים מנהגים עתיקים ונדירים, שהשתמרו באהבה במקומות נסתרים – בין巷י פאס העתיקה, בתי מרקש ורחובות אוג'דה. טקסים ייחודיים לליל שבת, שימוש בסמלים קבליים, ותפילות שכמעט ונשכחו – כל אלה מרכיבים את הצד העמוק והמרתק של המורשת. מוזמנים לצלול אל עולמם של המנהגים הייחודיים והפחות מוכרים של יהדות מרוקו, ולגלות מסורת חיה שלא נכתבה בספרים – אלא נחוותה בלבבות.