🫓🍯 המימונה – חג של אמונה, שפע, קהילתיות וזהות יהודית־מרוקאית
✨ פתיחה:
המימונה איננה רק חג של מופלטות ומתוקים – היא ביטוי עמוק לַשילוב בין אמונה פשוטה בברכת ה' לבין תרבות יהודית עשירה, קהילתיות חמה, ותחושת גאווה במסורת.
מדובר באחד המנהגים הבולטים והייחודיים של יהדות מרוקו, שהפך גם לחלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי של מדינת ישראל.
📆 מתי חוגגים?
- המימונה נערכת בליל מוצאי שביעי של פסח (בחו"ל: שמיני של פסח), כלומר מיד עם צאת החג.
- למחרת, באיסרו חג – מתקיימות חגיגות ציבוריות, פיקניקים, מפגשים קהילתיים ו"אירוח המוני".
📜 מקורות השם "מימונה"
- אמונה – קשר ליסוד האמונה, שנשאר גם לאחר גאולת מצרים.
- ממון / שפע – בקשה לשנה ברוכה כלכלית, במיוחד עם פתיחת עונת החקלאות.
- הרמב"ם – יש שטוענים כי מדובר ביום פטירתו של ר' משה בן מימון.
- שמות נשיים – רבים קראו לבנות "מימונה", ושילבו שמות אלה עם שמות ערביים-יהודיים.
- שכנות מוסלמית – יש טוענים כי שורש השם במילה הערבית "מאמון" שפירושה מזל טוב או ביטחון.
🎉 מה עושים בחג?
🍽️ סעודת מתוקים ושולחן סמלי
השולחן כולל מרכיבים סמליים רבים:
| פריט | סמל |
|---|---|
| קמח וחמאה | חזרה לאכילת חמץ מתוך ברכה |
| דבש, תמרים, חלב | מתיקות ושפע |
| דגים חיים בכלי מים | פריון, שגשוג, עין הרע |
| שיבולים ירוקות | ברכת הקציר והטבע |
| מטבעות, זהב | הצלחה כלכלית וביטחון |
| שבעה סוגי מתוקים | המספר 7 כסמל לשלמות |
🫓 מופלטה – מאכל המימונה המסורתי
דף בצק דק, מטוגן על מחבת, מוגש חם עם חמאה ודבש – סמל לפתיחה מתוקה של התקופה.
🧕 לבוש מסורתי וחגיגי
גברים ונשים לובשים בגדים מהודרים, לעיתים בלבוש מרוקאי מסורתי (כפתן, גלבייה).
🤝 "בית פתוח" – כולם מוזמנים
המנהג החשוב ביותר – לא מזמינים אף אחד מראש. כל מי שמגיע – מתקבל בחיבוק.
🔯 ערכים וסמליות:
💬 1. אמונה פשוטה בהשגחה
המימונה מגיעה דווקא אחרי החג הגדול – להזכיר שגם "אחרי הנס", ממשיכים לחיות באמונה, בקטן וביומיום.
💞 2. אחדות ופיוס
"תרבח ותסעד" – ברכה שמשקפת שלום, פרנסה, רווחה ואיחוד לבבות בין קרובים, רחוקים, שכנים ובני עדות שונות.
💡 3. חג קהילתי-עממי
אין חובה הלכתית – יש לב חם של קהילה שממשיכה מסורת של דורות.
🫂 4. גשר בין יהודים למוסלמים
היסטורית – המוסלמים במרוקו נהגו להביא ליהודים חמץ עם צאת החג, מתוך כבוד, שותפות ושכנות טובה.
🕍 המימונה בישראל – מהגירה למסורת לאומית
כיצד הפכה המימונה ל"פולקלור ישראלי"?
- מאז שנות ה־50, עולי מרוקו המשיכו לשמור על המנהג גם בארץ – למרות לחצים תרבותיים ואפליה.
- בשנות ה־80 החלו גופים ממלכתיים – ערים, צה"ל, לשכת הנשיא – לציין את המימונה בטקסים.
- כיום, היא מסמלת את הגאווה המזרחית וההכרה בתרבות מגוונת.
📚 מקורות והעמקה:
- "מים חיים" – שו"ת של הרב שלום משאש
- "אבני זיכרון" – מכתבי הרב יוסף משאש
- ספרו של ד"ר יוסף שיטרית: מסורת ואמונה במרוקו
- עדויות בעל פה מפי בני קהילות במרוקו
- ארכיון עדויות של המכון לתיעוד יהדות צפון אפריקה
- מדרשים שמקשרים בין יציאת מצרים, פרנסה ואמונה
🕊️ לא רק חג – אלא הצהרת זהות
המימונה היא חג של זיכרון, קהילה, פיוס, שורשים, ואמונה שבלב.
היא מלמדת אותנו שאפשר לחגוג יהדות שמחה, פתוחה, לא שיפוטית, עם מאור פנים – ולחבר את הדור הצעיר למסורת מתוך מתיקות, לא מתוך כפייה.