🏛️ יהדות קראית במצרים וארץ ישראל – היסטוריה, קהילות ומנהיגים
✅ קטגוריה: היסטוריה לפי עדות / יהדות קראית
📖 מבוא: התעצבות הקהילות הקראיות במרחב ההיסטורי
החל מהמאה ה־9 לספירה, הפכה מצרים למוקד מרכזי עבור יהדות קראית. במהלך ימי הביניים, כשבבל דעכה וירושלים עברה ידיים רבות, קהיר הייתה נוחה יותר לחיים יהודיים – עם שלטון יחסית סובלני ומרכז תרבותי משגשג. במקביל, ארץ ישראל – ובעיקר ירושלים ורמלה – שמרה על מעמדה כמוקד רוחני והלכתי לקראים, שראו בה יעד טבעי לעלייה ולמגורים.
🇪🇬 קהילת הקראים במצרים – בין שגשוג לרדיפה
🌟 ימי הזוהר – קהיר כמרכז רוחני קראי
במהלך ימי הביניים והעת החדשה, הקראים במצרים נהנו מיחסים טובים עם השלטונות ועם הקהילות הרבניות:
- בתי כנסת קראיים פעלו לצד בתי כנסת רבניים.
- חכמים קראים היו ידועים בלמדנותם, וחלקם שיתפו פעולה עם חוקרים מוסלמים.
- הקהילה ניהלה בתי דין, חינוך עצמאי ומועצות קהילה.
🔹 בית הכנסת הגדול של הקראים בקהיר, הנקרא "עדרת אל קדוש", שימש מוקד תפילה ומרכז שיפוטי קראי מהמאה ה־15 ועד המאה ה־20.
👥 מבנה הקהילה
הקראים במצרים פיתחו מודל קהילתי עצמאי, שכלל:
- ראשי קהילה שנבחרו מקרב החכמים.
- חכמים ופוסקים שהתמחו בפרשנות מקרא בלבד.
- סופרי סת"ם קראיים – בעלי כתיבה שונה מהמסורת הרבנית, שנשמרת עד היום.
🪙 מקצועות ופרנסה
רבים מהקראים עסקו במסחר, ייצור בדים, צורפות, וייצוא. הם נהנו מקרבה לפקידי ממשל ולקהילות מוסלמיות ונוצריות והשכילו לנצל את מיקומם האסטרטגי בקהיר לקשרים מסחריים בינלאומיים.
⚔️ תהפוכות היסטוריות – רדיפות והגירה
📆 המאה ה־19 וה־20 – תקופה רגישה
- עליית הלאומיות הערבית במצרים גרמה להתרחקות מהקהילות היהודיות.
- לאחר קום מדינת ישראל (1948) התעצם הלחץ על יהודים בכלל – כולל הקראים.
- בפרעות 1956 נאלצו מרבית הקראים לעזוב את מצרים כמעט בן לילה – בדומה לאחיהם הרבניים.
🏠 רבים מהם עלו לישראל, בעיקר לערים רמלה, יבנה ואשדוד, והקימו קהילות מסודרות עם בתי כנסת, בתי דין, ומוסדות חינוך.
🇮🇱 ארץ ישראל – מוקד קדום להתיישבות קראית
🏙️ ימי הביניים – ירושלים ורמלה
במאה ה־10 הקימו קראים קהילה בירושלים שנחשבה לאחת מהחשובות בעולם. היא כללה:
- בית כנסת פעיל על הר ציון (שלא שרד).
- חכמים מרכזיים כמו יפת בן עלי ויהודה הדסי.
- מרכז ללימוד מקראי וכתיבת ספרות קראית.
📍 ברמלה הייתה גם קהילה קראית עתיקה, שנשמרה לאורך הדורות – ואפילו בזמן שלטון צלבני ועות'מאני.
🌅 הקראים בישראל – תחייה מודרנית
🏠 קליטת הקראים במאה ה־20
עם גל ההגירה הגדול ממצרים וממדינות מזרח אירופה, נבנו מחדש הקהילות הקראיות בישראל:
- הקמת בתי כנסת בערים המרכזיות.
- הקמת בית הדין העליון לקראים ברמלה.
- פתיחת בתי ספר ללימודי קראים ולימודי מקרא.
🎓 כיום קיימות תוכניות להנחלת מורשת קראית לצעירים – תוך שמירה על אורח חיים ייחודי, אך גם שילוב בעשייה הציבורית הכללית.
🧔 דמויות מרכזיות בתולדות הקראים במצרים וארץ ישראל
📜 יפת בן עלי
פרשן מקרא מהחשובים בהיסטוריה הקראית. חי בירושלים במאה ה־10. פירושיו לתורה נחשבים מופת של פילולוגיה מקראית.
📜 יעקב בן ראובן
חכם מצרי בן המאה ה־12 שנאבק בהשפעת רבני מצרים. כתב חיבורים רבים בפילוסופיה, מחשבת היהדות, והלכה קראית.
📜 מרדכי בן נסים
חכם קראי שפעל בקהיר במאה ה־19. פעל רבות למען החינוך והעצמאות של הקהילה, וחיבר ספרי הדרכה לבית ולמשפחה.
🧩 יחסים עם הקהילות הרבניות
יחסי קראים־רבנים היו לרוב מתוחים, אך משתנים לפי התקופה והמקום. בעוד שבבבל וספרד היחסים היו עוינים, דווקא במצרים ובארץ ישראל ניכרה לעיתים סובלנות הדדית – במיוחד מול אויבים משותפים, כמו גזרות דתיות מצד המוסלמים.
🤝 במאה ה־20, עם עליית כולם לישראל, נוצרו שוב חיכוכים – בעיקר סביב נישואין, הכרה הדדית, וכשרות – אך גם שיח מכבד יותר שמנסה לגשר על פערים.
📆 מוסדות קראיים בולטים כיום
- בית הכנסת הקראי הגדול באשדוד – המרכז הדתי והקהילתי הגדול בעולם לקראים.
- הספרייה הקראית המרכזית – מכילה כתבי יד נדירים, ספרי הלכה קראית ופירושי מקרא היסטוריים.
- בתי הדין הקראיים – סמכות נישואין, גירושין, ופסיקה קהילתית.
🕯️ סיכום
קהילות הקראים במצרים ובארץ ישראל מציגות דוגמה מרתקת ליהדות מחוץ לממסד הרבני, אך עמוקה, שורשית ומלאת חיים.
בין אם בירושלים של המאה ה־10, או באשדוד של ימינו – שורשיהם של הקראים נטועים עמוק במקרא, בערכים של פשטות ושקיפות דתית, ובקשר אישי לכתבי הקודש.
המעבר ממצרים לישראל לא היה רק טרנספר גיאוגרפי – אלא שימור תרבותי נדיר של זרם ייחודי שעודו חי ופועם בתוכנו.