פסח בקרב יהדות ליטא היה חג של יראת שמיים, שמירה מחמץ, ודקדוק הלכתי קפדני.
במאמר זה נסקור את המנהגים הייחודיים לפסח בקרב קהילות ליטא, ונגלה כיצד הפכה ההכנה לחג – לעבודה רוחנית אמיתית.
🧼 ניקיון – לא רק פיזי, גם נפשי
- שבועות לפני הפסח, החלו בבדיקת חמץ קפדנית, כולל ספרים, בגדים ותפרים.
- לא השתמשו במוצרים ארוזים – אפילו סוכר היה מנופה ידנית!
- בני המשפחה היו שותפים – כולל ילדים – בתחושת שליחות.
🫓 אפיית מצות – הידור שבדקדוק
- רבים מקהילות ליטא הקפידו לאכול מצות "שמורה משעת קצירה", מחשש לחמץ.
- היו שנהגו לא לסמוך על מאפיות מסחריות – ואפו מצות בקבוצות מקומיות (אפילו בסתר בתקופות קשות).
- מצות "דקות ויבשות", כדי למנוע כל חשש תפיחה.
📖 ליל הסדר – סדר מדויק
- נהגו לקרוא את ההגדה כולה – כולל ההלכות, הפיוטים והפירושים המסורתיים.
- אב המשפחה היה מסביר את הסדר בלימוד חי, בשפה תלמודית פשוטה אך עמוקה.
- שאלות הילדים התקבלו בברכה – כהזדמנות ללימוד.
פיוט מיוחד:
- "חד גדיא" ו"אחד מי יודע" נאמרו במנגינה אשכנזית איטית ומכובדת – לא לשם קישוט, אלא לשם עיון והפנמה.
🍷 מנהגים מיוחדים
- בליל הסדר הקפידו על שתיית יין אדום בלבד – כסמל לגאולה.
- רבים נהגו לא לאכול מצות רכות כלל, גם לא בסעודה שלישית בפסח.
- מי שהיה חולה – קיבל הדרכה מדויקת מרב מקומי, על כל הלכה.
🧠 דגש על לימוד – גם בחול המועד
- בני הישיבות המשיכו ללמוד גם בחול המועד, במיוחד בהלכות פסח.
- נערכו שיעורים לציבור הרחב – כדי להעמיק בלימוד המצוות.