שבת בקהילות סוריה, ובעיקר בערים דמשק וחלב (ארם צובא), הייתה שיא השבוע – זמן של קדושה, משפחתיות, מסורת ופיוטים שמיימיים.
השבת לא נתפסה רק כיום מנוחה, אלא כסמל למעמד הרוחני של העם היהודי, ובמיוחד בקהילה שנשענה על חכמים גדולים, פיוטים עתיקים וניגונים ייחודיים.
✨ ההכנות לשבת
- כבר מיום חמישי, החלו הנשים לבשל מאכלים מסורתיים: מג'דרה, קובה, מרקים וחריימה סורית.
- הבית עבר ניקיון יסודי, והושם דגש על שולחן מכובד – עם מפת רקמה, נרות גבוהים, וכלי נחושת.
- הילדים חזרו מוקדם מתלמוד התורה, והגברים התכוננו לטבילה במקווה.
🕍 קבלת שבת בבית הכנסת
- התפילה התנהלה בנוסח הארמי-ספרדי של חלב ודמשק.
- פיוטי קבלת שבת כללו:
- "יה ריבון עלם" בלחן חלאבי
- "לכה דודי" עם ניגון עז ועתיק, שונה מהניגונים האשכנזיים
- הקהילה הייתה שותפה פעילה – הגברים שרו, הילדים ענו "אמן", והחזן נבחר לפי קולו וניגונו.
🍽 סעודת השבת
- המאכלים הקלאסיים כללו:
- קובה סורית ממולאת בשר, ברוטב חמוץ-מתוק
- אורז עם שקדים וצנוברים
- מרק עוף עם כרישה
- בשולחן השבת הושם דגש על זמירות, דברי תורה קצרים, וברכות לילדים – אך המנגינה הייתה סורית מסורתית.
- סיפורים על חכמי חלב היו חלק בלתי נפרד מהשיח המשפחתי.
📜 ערכים חינוכיים בשבת
- הילדים חזרו בעל פה קטעים מפרשת השבוע, ולעיתים נערכו חידונים קטנים בשולחן.
- נהגו לספר על רבי עבדאללה סומך, רבי מרדכי לבטון ועוד מגדולי רבני סוריה.
🕯 הבדלה וסיום שבת
- טקס ההבדלה נערך בטקסיות: כוס כסף מסורתית, נר קלוע, ומריחים בבשמים מזרחיים חזקים.
- הפיוט "המבדיל בין קודש לחול" נאמר בלחן הסורי הידוע.
- נהגו לומר: שבוע טוב ומבורך ולברך על תחילת השבוע החדש.
🧠 ערך מוסף
שבת אצל יהודי סוריה הייתה מוקד לחיבור בין מנהג, פיוט, מסורת ולימוד.
גם היום, משפחות יוצאות חלב ודמשק בארץ ישראל ממשיכות לשמר את אותן מנגינות, מתכונים וטקסים – כסמל לאהבת השבת ולהמשכיות יהדות סוריה המפוארת.