שבת הייתה ונשארה מרכז החיים הרוחניים של יהדות לוב.
היא לא הייתה רק יום מנוחה – אלא יום של התעלות רוחנית, משפחתיות והקפדה על ההלכה והמסורת.
בקהילות טריפולי, בנגאזי ויתר קהילות לוב, פותחים את השבת בניחוחות תבשילים, שירת פיוטים והדר מיוחד בלבוש ובדיבור.
במאמר זה נכיר את מנהגי השבת כפי שנשמרו בקהילות לוב, ונבין כיצד יום השבת הפך לעוגן זהותי עמוק ליהדות לוב – גם בגלות וגם בישראל.
🕯️ ההכנות לשבת – ריחו של בית
- ההכנות לשבת החלו כבר ביום חמישי, אז בישלו תבשילים מסורתיים:
- טבחה בחרה – תבשיל בשר עם תפוחי אדמה
- מרק חרירא, מפרום, דלעת מתובלת
- הנשים הקפידו לנקות את הבית, לקשט את השולחן, ולבשל עם שירים של שבת.
- הגברים היו מכינים את נרות השבת, מדליקים את הפתילות ומשגיחים על נרות השמן.
🕍 קבלת שבת – בבית הכנסת ובפיוטים
- קהילות לוב הקפידו להתפלל מוקדם לקבלת שבת, בייחוד בעונת החורף.
- פיוטים מרכזיים:
- לכה דודי בלחן לובי מסורתי
- שלום עליכם בלחן איטי ומלא רגש
- ידיד נפש ו-דרור יקרא היו חלק בלתי נפרד
🍷 סעודת שבת – קדושה ואירוח
- הקידוש נערך בניגון מסורתי, לרוב ע"י אבי המשפחה בלבוש חגיגי
- השולחן כלל:
- חלות ביתיות עגולות
- תבשילי דגים, קוסקוס, קציצות, ביצים חומות ובשר בתבלון ייחודי
- לאחר האוכל שרו פיוטים בלובית־יהודית, סיפרו סיפורים על חכמי טריפולי, ודבר תורה קצר
👨👩👧👦 שבת – זמן משפחתי וחינוכי
- הילדים קיבלו ברכה אישית מההורים בליל שבת, עם נשיקות ולחישה באוזן של פסוקים
- נהגו ללמוד יחד "משנה יומית" או לקרוא את פרשת השבוע בעברית ותרגום לערבית־יהודית
- נמסרו סיפורי עם, ניסים ומעשים של צדיקים – להשריש ערכי מוסר
✨ מוצאי שבת – ההבדלה באור שמן
- ההבדלה נערכה בניגון מסורתי עם נר שמן, בשמים מצמחי לענה או הדס מקומי
- פיוטי מוצ"ש: המבדיל בין קודש לחול נאמר בניגון חגיגי ואיטי
- הילדים היו מקבלים ממתק קטן לסיום השבת – כסמל למתיקות הקדושה
🔚 סיכום
שבת בלוב הייתה לב הבית, לב הקהילה ולב הנשמה היהודית.
הקפדה על פרטים קטנים – כמו לבוש, תבשיל, פיוט או סיפור – הפכה את השבת ליום של עונג, חיבור ומסורת שמלווה את יהדות לוב גם בארץ ישראל.