שבת אצל יהדות צרפת נושאת אופי מיוחד: שילוב של הקפדה אשכנזית, פיוטים ספרדיים־מרוקאים, מאכלים צפון־אפריקאיים – וחיים יהודיים בלב התרבות האירופית.
בקהילות רבות, גם חילונים שומרים על חלקים מהמסורת – והשבת נותרת יום של חיבור משפחתי, תפילה, שירה וסעודה.


🕍 קהילות ואופי השבת

📍 פריז, מרסיי, ליון ושטרסבורג:

  • אלפי בתי כנסת פעילים.
  • קהילות לפי מוצא: מרוקאים, תוניסאים, אשכנזים, אלג'יראים.
  • תפילות נערכות בנוסח ספרדי־ירושלמי או אשכנזי מקומי.

🕯️ הדלקת נרות

  • הנשים מדליקות נרות שבת לפני שקיעת החמה – לעיתים עם פיוט קצר לאחר ההדלקה.
  • נהוג לומר ברכה אחת בלבד (בניגוד למנהג מרוקו של ברכת "אשר קידשנו…").

🕯️ בערים רבות – בתי הכנסת מפרסמים זמן הדלקה מדויק לפי אזור המגורים.


🕍 התפילה – פיוטים, ניגונים ודגש על קבלת שבת

  • בקבלת שבת מושרים פיוטים כמו "לכה דודי", "שלום עליכם", ולפעמים גם פיוטים בצרפתית (בעיקר בקרב צעירים).
  • בבתי כנסת מרוקאים ואלג'יראים:
    • מוסיפים פיוטים של ר' דוד בוזגלו, ר' משה חלואה ואחרים.
    • התפילה נאמרת בטון מהיר אך ברור, עם מנגינות מסורתיות.
  • בבתי כנסת אשכנזיים:
    • קידוש נערך מיד לאחר ערבית – במיוחד בקרב קשישים או סטודנטים שמגיעים לסעודה משותפת.

🍽️ סעודות שבת בצרפת

בליל שבת:

  • מנהג לאכול לחם חלה צרפתי, כבד קצוץ, סלטים בסגנון מזרחי, דג חריף או מטוגן.
  • המנה העיקרית כוללת לרוב:
    • קוסקוס עם ירקות ועוף
    • או בשר בתיבול מרוקאי מסורתי

🎶 במהלך הסעודה שרים זמירות – לרוב מזרחיות (יָה רִבּוֹן, אֵל אדוֹן), או פיוטים כמו "ידיד נפש".

בשבת בבוקר:

  • רבים אוכלים בורקיטס, חמין בסגנון מרוקאי, דג עם עגבניות, סלטים קרים.

📚 שיעורים ולימוד

  • בקהילות רבות מתקיימים שיעורי תורה בשבת אחר הצהריים:
    • פרשת השבוע, הלכה יומית, מוסר או גמרא.
    • בבתי כנסת חב"ד – שיעורים פתוחים לקהל הרחב בצרפתית.

👨‍👩‍👧‍👦 אווירה בבית – שבת משפחתית

  • גם במשפחות שאינן דתיות לגמרי, נשמרת אוירה של שבת:
    • אין טלוויזיה
    • מתכנסים לארוחה חגיגית
    • הילדים מברכים על היין עם ההורים
  • חלק מהמשפחות הצפון־אפריקאיות ממשיכות את המנהג:
    • אב הבית מברך את הילדים אחד־אחד לפני הקידוש.

🕊️ סיכום

השבת בקרב יהדות צרפת היא שילוב ייחודי של עולמות:
פיוטי מרוקו וניגוני אשכנז, חמין לצד קוסקוס, קהילה לצד משפחה.
גם בלב פריז או ליון – השולחן היהודי נשאר מקום של מסורת, כבוד ושורש.