שבת אצל הקראים היא מועד מקודש במיוחד, הנשמר באדיקות ובשקט מוחלט, תוך שוני מהותי מהנהוג ביהדות הרבנית. עבור הקראים, השבת היא לא רק יום מנוחה אלא שיבה מלאה למקרא, על פי פירוש מילולי של התורה – ללא תוספות, הלכות חז"ל או מסורות חיצוניות.
📜 מקור ההשקפה – התנ"ך בלבד
הקראים דבקים בכתוב בתורה:
"לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" (שמות ל"ה:ג).
לכן, כל ההבנה של יום השבת בנויה על שמירה מוחלטת מפעולה, תנועה, עשייה – גם אם אינה כרוכה במלאכה.
❌ מה אסור בשבת לפי הקראים?
🧯 הדלקת אש – אסורה לגמרי
הפירוש הפשוט נלקח כפשוטו – לא רק הדלקה, אלא גם השארת אש דולקת מבעוד מועד אינה מותרת.
לכן:
- אין שימוש בנרות שבת
- אין תאורה חשמלית (גם לא פלטה חשמלית)
- אין חימום – האוכל נאכל קר בלבד
- אין בישול, חימום או אפייה
📵 טכנולוגיה – כיבוי מלא
אין שימוש במכשירים אלקטרוניים – לא טלפון, לא חשמל, לא מעלית, לא מים חמים.
🛣️ הליכה ונסיעה
אין נסיעה כלל. יש מגבלה גם על מרחקי הליכה – קראים רבים נוהגים לשהות בבית רוב השבת.
🌌 השבת כזמן של שקט מוחלט
יום השבת בקהילה הקראית נחשב ליום שתיקה והתבוננות.
רבים נמנעים מדיבור מיותר, שרים פחות, ומתרכזים בלימוד מקראי אישי או משפחתי.
השבת נערכת באווירה של חשכה כמעט מוחלטת – לעיתים רק באור חלון.
🕍 התפילה בשבת – בניגון אחר
בבתי הכנסת הקראיים מתקיימת תפילה ציבורית – אך שונה:
- אין חזרת הש"ץ, קדיש או ברכות חז"ל
- יש קריאה נרחבת בתורה, בשירה מסורתית טהורה
- נאמרים פיוטים עתיקים בשפה המקראית או בלשון עברית קראית
- התפילה מתבצעת תוך חליצת נעליים – זכר לציווי הקדוש לא משה (יהושע ה')
החזן אינו "רב", אלא חכם קראי, ולרוב אינו נותן דרשות אלא קורא פסוקים ופירושים ישירים.
👨👩👧👦 השבת בבית הקראי
השבת במשפחות הקראיות נשמרת בקפדנות:
- המשפחה יושבת יחד, לעיתים באפלה חלקית
- האוכל קר, אך מושקע – מוכן כולו מבעוד מועד
- הילדים מלומדים כבר מגיל צעיר לשמור על קדושת היום
- אין טלוויזיה, משחקים אלקטרוניים, מוזיקה או אורות
במקומם – שירה חרישית, לימוד תנ"ך, וקריאה שקטה.
🍷 ללא קידוש – אך עם זיכרון קדוש
אין נוסח קידוש על יין בשבת בקהילות הקראים. תחת זאת:
- קוראים פסוקים המדברים על קדושת השבת
- נוהגים לומר תפילות שיבח לקב"ה מתוך כתבי הקודש
- חלק מהמשפחות שרים פיוטי שבת מקוריים מהמסורת הקראית
📅 יציאת שבת לפי ראות עיניים
הקראים אינם סומכים על שעונים או לוחות – אלא נוהגים לפי הופעת הכוכבים בעין, ממש כפי שהמקרא מתאר.
הילדים יוצאים החוצה, צופים בשמיים, ורק כאשר נראים שלושה כוכבים – מכריזים על יציאת השבת.
✨ סיכום
שבת בקהילות הקראים אינה רק יום מנוחה – אלא יום של שיבה טהורה למקרא.
זהו זמן של התנתקות מהעולם הגשמי, השהיית החושים, והשקעה בלימוד, שקט ומשמעות.
גם אם שונה מהשבת הרבנית – זוהי דרך עמוקה, שורשית ונאמנה לכתוב, שעוברת מדור לדור זה יותר מאלף שנה.