יהדות עיראק – הידועה גם כ"יהדות בבל" – היא מהקהילות הוותיקות והמשפיעות בעם ישראל.
שורשיה מגיעים עוד לימי הגלות הראשונה, וגדולי ישראל כמו רב סעדיה גאון, רב האי גאון והבן איש חי פעלו בה.
המסורת העיראקית משלבת הלכה, פיוט, דיוק בלימוד, ועושר תרבותי – כאשר השבת מהווה עוגן רוחני וקהילתי.
במאמר זה נציג את מנהגי השבת המרכזיים ביהדות עיראק – לפי מסורת שורשית שהועברה מדור לדור.
🕯 הדלקת נרות – עיטור הבית והכנה רוחנית
- הנרות הוצבו תמיד במקום מכובד – לרוב במנורה כסף מפוארת.
- היה נהוג להדליק את הנרות מוקדם יחסית, כדי להכין את האווירה לשבת.
💡 הייחוד: ברכות נפרדות על נרות שבת ועל נרות כבוד (בהזדמנויות מיוחדות).
🕍 קבלת שבת – תפילה חגיגית ופיוטי בית הכנסת
- נהגו לומר פיוטים מיוחדים לאחר "לכה דודי", כגון:
- "ידיד נפש"
- "כי אשמרה שבת"
- הפיוטים נאמרו במנגינה בבלית מסורתית, לעיתים בליווי מקהלה של המתפללים.
💡 בקהילות מסוימות בבגדד, שילבו קריאת שיר השירים עם פרשנות של הרב המקומי לילדים ולנערים.
🍲 סעודת שבת – פיוטים, חידושי תורה וחמים בבלי
- מאכלים מסורתיים:
- קובה, חמין עיראקי (טבית) עם עוף ואורז, סמבוסק, קישואים ממולאים
- במהלך הסעודה: זמירות, דברי תורה – ובעיקר הלכות לפי הבן איש חי.
- נהגו לברך כל אחד מהילדים בברכה מיוחדת – כולל שמות הסבים לברכה אישית.
📖 לימוד תורה – הלכות לשולחן, ולאחר הסעודה
- בכל שבת למדו מתוך ספרו של הבן איש חי – הלכות ומוסר לשולחן שבת.
- לאחר הסעודה: לימוד מתוך "עין יעקב" או "מוסר אביך", בליווי תה ועוגיות תמרים.
🕯 ההבדלה – ריח מור וקולות נעימים
- הכוס: כסף או נחושת עם חריטה מסורתית
- הבשמים: לרוב צמחי מרפא כמו מור, הל, זנגביל – בתוך קופסה מעוטרת
- הנר: גדול עם שתי פתילות, לעיתים בעבודת יד
נהגו לשיר פיוטים קבועים לאחר ההבדלה, למשל "המבדיל בין קודש לחול".
✨ ערך מוסף – קהילה של לימוד, סדר ויראת שמיים
מנהגי יהדות עיראק בשבת מדגישים למידה מתוך כבוד, אהבה למסורת, ופשטות שמביאה עומק.
אין מדובר רק בטקסים – אלא בדרך חיים: כל שבת היא הזדמנות להתקדש, להתחבר, ולחנך את הדור הבא.