✅ קטגוריה: היסטוריה לפי עדות / יהדות כורדיסטן
📍 מבוא – אמונה בין ההרים
החיים הדתיים של יהודי כורדיסטן עמדו בלב הקיום הקהילתי – תורה, תפילה, ויראת שמים היו לא רק עקרונות – אלא דרך חיים.
הקהילה הייתה מסורה לדקדוק ההלכה, לנוסחים מדויקים, לקיום מצוות מתוך ענווה ומסירות, גם במקומות הנידחים והמסוכנים ביותר.
בתי הכנסת, הרבנים והמנהגים יצרו זהות עצמאית ועמוקה, שנשמרה מאות שנים – והועברה מדור לדור.
🏛️ בתי כנסת – לב הקהילה
- בכל כפר ועיירה היה לפחות בית כנסת אחד – לעיתים שניים, ואף יותר.
- המבנה היה לרוב פשוט: אבני בוץ, עץ, וללא קישוטים מיותרים.
- מאפיינים מיוחדים:
- ארון קודש מגולף מעץ מקומי.
- בימה (תיבה) גבוהה במרכז.
- רצפת חמרה ולעיתים שטיחים צבעוניים.
- מחיצה לנשים (לעיתים רק מחיצה סימבולית).
🕯️ בתי הכנסת שימשו גם כמקום מפלט, שינה, לימוד ותפילה – לא רק בשבת.
📖 עולם הרבנות והחינוך
- בכל קהילה היה רב או חכם – לעיתים צעיר מאוד, שהתחנך אצל חכם גדול.
- הרב היה לא רק פוסק הלכה – אלא גם:
- חזן.
- שוחט.
- מוהל.
- מורה לילדים.
- לא היו ישיבות פורמליות, אך תלמידים מצטיינים ישבו ולמדו עם החכם.
📜 ילדים למדו מגיל 5–6:
- קריאת אותיות בעברית.
- פסוקי תורה בעל-פה.
- משניות, מדרשים, ולעיתים גמרא בסיסית.
✡️ נוסח התפילה ומנהגים ייחודיים
- התפילה נאמרה בקול – לעיתים בציבור ולעיתים כל אחד בקולו.
- הנוסח היה קרוב מאוד לנוסח ספרד, עם תוספות מקומיות בארמית.
- רבים אמרו פיוטים עתיקים לפני "ברוך שאמר", בכניסת שבת ובמועדים.
- קריאת התורה נעשתה בצליל שונה, לרוב ע"י מספר קוראים (כל פסוק).
🎶 פיוטים רבים הועברו בעל פה – ולחלקם אין מקבילה בכתובים.
🧑⚖️ סמכות הרבנים והחכמים
- לרבנים הייתה סמכות מוחלטת:
- בענייני הלכה.
- גירושין ונישואין.
- גבולות גירושין, רכוש ומנהגי קהילה.
- סכסוכים אישיים ועסקיים הוכרעו בבית הכנסת ע"י החכם.
- לעיתים נדרש הרב להגן על הקהילה גם מול ראשי הכפר או המושל המוסלמי.
👳 חלק מהחכמים התפרנסו בקושי – אך נחשבו לאנשי קודש שאין לפקפק בהם.
🕯️ שבתות וחגים – שיא החיים הרוחניים
- שבת הייתה נר נשמה של השבוע:
- לבוש חגיגי.
- סעודות פשוטות אך מלאות פיוטים ושירים.
- קריאה משפחתית מהתורה.
- חגים נחגגו ברגש עז:
- טקסי סליחות ארוכות.
- תהלוכות בהושענא רבה.
- הדלקת נרות מסורתית.
- חגיגות מימונה בסגנון כורדי.
🍷 טקסי הבדלה וקדוש נעשו בציבור – עם כוסות גדולות ושירים בארמית.
🔥 עמידה רוחנית בזמנים קשים
- למרות פרעות, שוד, ובדידות – הקהילה לא ויתרה על אף מצווה.
- שמרו על:
- מקוואות (גם בעזרת נחלים קפואים).
- שחיטה כשרה.
- ספרי תורה – שהועתקו ביד.
- קיום נדרים ותעניות ציבור.
💪 אפילו כשנאלצו לברוח – לקחו עימם את ספרי התורה לפני רכוש אחר.
🛕 בתי כנסת מפורסמים
- בית הכנסת בסנה (Senna) – מהקדומים בכורדיסטן.
- קהילת ארביל – כללה בתי כנסת מפוארים יחסית, עם סמינרים מקומיים.
- כפרים קטנים כמו עאמדיה, זאכו ודהוק – הכילו בתי תפילה פשוטים וקדושים.
📍 יש עדויות על בתי כנסת שהתקיימו מעל 400 שנה באותו מקום.
🌟 סיכום
בתי הכנסת והרבנים היו הנשמה של יהדות כורדיסטן.
בין ההרים, השבטים והגויים – הם היו הגבול האחרון בין היהודי לעולם שסביבו.
שם – בין בוץ, עץ ופיוט – נשמרו התורה, התקווה, והאמונה שיום אחד יחזרו לציון.