בקרב יהודי רוסיה – תפילין לא היו רק כלי קודש, אלא סמל מובהק של נאמנות לאלוקים מול שלטון כופר.
בתקופות של דיכוי, במיוחד בימי הקומוניזם, שמירת מצוות התפילין נעשתה לעיתים תוך סיכון אישי – אך עם מסירות שאין כדוגמתה.
המאמר הבא מתאר את המסורת, הקשיים, הייחודיות והקדושה של תפילין ברוסיה – כפי שלא תיארו בשום מקום אחר.
🧾 1. מסורת הכתיבה וההלכה
- ברוסיה, נהגו בכתיבה אשכנזית קלאסית (בית יוסף/אר"י) לפי מנהג ליטא או פולין – תלוי באזור.
- התפילין נכתבו בדיוק רב ע"פ פסקי הרמ"א, עם הקפדה יתרה על הלכות סת"ם (ספרי תורה, תפילין ומזוזות).
- חכמי הקהילה היו אלו שבודקים ומכשירים – לא ניתן היה לסמוך על מוסדות המדינה.
📦 2. תפילין במחתרת
- בתקופת ברית המועצות, החזקת תפילין הייתה מעשה לא חוקי – ובמקרים מסוימים אף גרר מעצרים ועינויים.
- לכן:
- רבים החביאו את התפילין בקופסאות קרטון מחופשות, תפרו אותן לתוך בגדים ישנים או שמרו בקברים סמליים.
- התפילין הונחו בלילה או לפנות בוקר, בדרך כלל לבד, בלי מניין – כדי לא לעורר חשד.
- הברכה נאמרה בלחש – לעיתים ללא שם ה’, מחשש שמא יופרע הריכוז.
🧒 3. תפילין בבר־מצווה – חינוך של גבורה
- גם כאשר אי אפשר היה לחגוג בפומבי, משפחות יהודיות דאגו שבנם יניח תפילין ביום הגיעו למצוות – ולו בחדר אחורי.
- התפילין לעיתים נמסרו באופן סודי מגולה לגולה – עם הוראות מדויקות כיצד להשתמש.
"לא נעלמו התפילין, רק ירדו למחתרת – בתוך הלב שלנו."
🕊️ 4. דגשים בהנחה
- ההנחה עצמה הייתה כהלכה:
- תפילין של יד – על הזרוע השמאלית.
- תפילין של ראש – מול העיניים, מתחת לקו השיער.
- קשר יו"ד ביד, דל"ת בראש, ו־נון בכריכות – ליצירת השם ש־ד־י.
- גם בימים קרים במיוחד, כשהרצועות קפאו – נהגו לחמם אותן על תנור גז סודי או אפילו בגוף.
🎁 5. הסיפור היהודי שמאחורי כל זוג תפילין
- רבים סיפרו שאבותיהם מסרו את התפילין כצוואה – גם כשהם עצמם לא יכלו לקיים את המצווה.
- היו שנקברו כשהתפילין בידם – כסמל לחיים של נאמנות.
- הרב לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי מליובאוויטש) כתב פרשיות תפילין מהזיכרון – בזמן שהיה אסיר.
🕯️ 6. עלייתם לארץ – ולידת התחייה
- עם העלייה הגדולה מברית המועצות בשנות ה־90, תפילין רבות שהוחזקו עשרות שנים בחשכת מרתפים – שבו לאור יום בבתי הכנסת בישראל.
- בני הדור השני והשלישי למדו להניח תפילין בעזרת שליחי חב"ד ועמותות זהות יהודית.
- כיום, זוג תפילין ברוסיה הוא כבר לא סמל לפחד – אלא סמל לגאולה יהודית אישית וקהילתית.
🕊️ סיכום
תפילין ברוסיה לא היו רק מצווה – הם היו קרב יומיומי בין פחד לאמונה, בין כפור חיצוני לאש פנימית.
הם הונחו ברעד – אך עם עוצמה.
וכשהם הונחו – השמיים נפתחו, גם אם אף אחד לא ראה.