הקראים הם זרם ייחודי בעם ישראל, שהתפתח במאה ה-8 לספירה בבבל, כתגובה לפסיקות חכמי התלמוד ולמעמד התורה שבעל פה.
בשונה מהיהדות הרבנית – הקראים מקבלים את התנ"ך בלבד כסמכות הלכתית מחייבת, ודוחים את המסורת הרבנית של חז"ל, המשנה והגמרא.
הקהילה הקראית, אף שהייתה במיעוט לאורך הדורות, שמרה על זהות יהודית עמוקה, דקדוק רב בקיום המצוות שבכתב, ומנהגים ייחודיים שהתגבשו במשך יותר מאלף שנים.
🕰️ שורשים היסטוריים
המקורות וההקמה:
- הזרם הקראי החל סביב דמותו של ענן בן דוד, בן למשפחת ראשי גולה, שלא מונה לכהונה ופרש לדרך עצמאית.
- כתביו והגותו הציתו תנועה שדגלה בפרשנות ישירה של הכתובים, מבלי להזדקק לפרשנות חז"ל.
התפשטות:
- הקראים התפשטו בעיקר לבבל, פרס, ארץ ישראל ומאוחר יותר למצרים.
- בימי הביניים התקיימה קהילה קראית גדולה בירושלים, וכן קהילות משמעותיות בקהיר, איסטנבול, קרים ולבסוף – בישראל.
📖 עקרונות יסוד
הקראים מבססים את אורח חייהם על:
- התנ"ך בלבד – כמקור סמכות יחיד.
- פרשנות אישית – כל אדם מחויב ללמוד ולפרש בעצמו את כתבי הקודש.
- דחיית התורה שבעל פה – ללא משניות, גמרות או פסיקות רבניות.
- שוויון רוחני – כל יהודי יכול לפסוק לעצמו לפי הבנתו, ואין סמכות רבנית מחייבת.
- שימוש חזק בלשון המקרא – גם בליטורגיה וגם בחיים האישיים.
🕍 בתי כנסת וליטורגיה קראית
- בית הכנסת הקראי נקרא "כניסת הקראים".
- אין שימוש במחזורים או סידורי תפילה חז"ליים, אלא רק בפסוקים מהתנ"ך ובפיוטים מקוריים.
- אין חזרת הש"ץ, אין קדיש ואין ברכת כהנים בנוסח המסורתי.
- הכיוון לתפילה הוא לכיוון הר הבית.
- נוהגים להוריד נעליים בכניסה לבית הכנסת, בדומה לבית מקדש (ע"פ יהושע ה').
🕊️ קדושת השם וההגייה
- הקראים מקפידים מאוד לא לומר את שם ה' המפורש, אך נוהגים לומר "יָה" או כינויי קודש על פי המקרא.
- הקריאה בתורה נעשית בהיגוי עתיק, לעיתים בסגנון טברני.
🕯️ שמירת שבת וחגים – שוני מהותי
- אין הדלקת נרות שבת, שכן "לא תבערו אש" – מובן כפשוטו.
לכן גם אין שימוש באש/חשמל כלל בשבת, כולל חימום, תאורה או בישול. - אין קידוש על יין – אלא קריאת פסוקים בלבד.
- השבת נשמרת באפלה ובדומיה – מתוך עיקרון של התנתקות מוחלטת מהעשייה.
🧮 לוח שנה שונה
הקראים משתמשים בלוח המבוסס על תצפיות ירח ושעורים (אביב) – ולא בלוח הקבוע של חז"ל.
לכן תאריכי החגים הקראיים שונים במקרים רבים מהלוח היהודי הרבני.
🧑🤝🧑 קהילה בישראל
היום קיימת קהילה קראית משמעותית בעיקר באשדוד, רמלה, בת ים ודימונה.
הקהילה מנהלת מוסדות חינוך, בית דין עצמאי, ארכיונים ומוזיאון לקראים.
הקראים נחשבים ליהודים לכל דבר (לפי ההלכה האורתודוקסית), אך קיימות מחלוקות הלכתיות בנושאי נישואין, גיור, ופסולי חיתון.
✨ סיכום
יהדות הקראים היא דוגמה מרתקת לזרם מקראי-שמרני שהלך בנתיב עצמאי, תוך שמירה על מסירות, קיום מצוות, ולימוד עמוק של התנ"ך.
היא מהווה חלק בלתי נפרד מפסיפס עדות ישראל – עדה קטנה בגודלה אך עשירה בתוכן, הלכה, שירה וייחוד.