מקור: מסכת ברכות דף י"ט עמוד ב'
שאלה: האם מותר לעבור על איסור חכמים בשביל כבוד האדם?
🔹 דברי הגמרא:
"גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה"
הגמרא דנה בשאלה: האם אדם צריך לבייש את עצמו (למשל, להסיר בגד בלוי או לחשוף עצמו בציבור) כדי לא לעבור על תקנה חכמים?
היא מביאה מקרים בהם כבוד האדם גובר, אפילו על תקנות דרבנן – ולעיתים נדירות אפילו על מצוות לא תעשה (כשהן מדרבנן).
🔹 הסבר ראשונים:
- רש"י: מדובר דווקא במקום שאין חשש ממשי לעבור על דבר תורה, אלא רק תקנת חכמים.
- תוספות: מסייגים – לא כל מקרה של אי נעימות נחשב לפגיעה בכבוד הבריות. מדובר על ביזיון של ממש, כמו הליכה בעיר בלבוש מביש.
🔹 חידוש:
החידוש העצום כאן הוא שהגמרא נותנת עדיפות לערך מוסרי-אנושי עמוק – כבוד הבריות – גם מול חומות ההלכה.
זה מלמד שביהדות, לא רק בין אדם למקום נמדדת עבודת ה', אלא גם – ואולי בעיקר – בכבוד שאתה נותן לזולת ולעצמך.
🔹 השלכה להלכה:
- שולחן ערוך (או"ח סימן ג' סעיף י"ח): אדם הנצרך לנקביו, מותר לו ללכת למקום מבודד גם בשבת – משום כבוד הבריות.
- רמ"א: במקום שיש איסור קל של דרבנן – וכבוד האדם מתנגש איתו – לעיתים כבוד האדם גובר.
✨ מסר מעצים לדורנו:
בזמן שבו קל לשפוט, לבייש, ולהתמקד בפרטים חיצוניים –
מזכירה לנו הגמרא: אין דבר גדול יותר מכבודו של אדם.
ואם חכמים עצמם נסוגים מפסיקתם למען אדם אחד – קל וחומר שאנו צריכים לנהוג ברגישות, ענוה, ואהבה כלפי כל אדם.