יהדות פרס התקיימה ברציפות במשך יותר מ-2,500 שנה, וקהילותיה התפרשו בין ערים שונות כמו טהרן, איספהן, שיראז, המדאן וקהילות כורדיות־פרסיות.
לכל קהילה היו מנהגים ייחודיים בפסח – בסדר ההגדה, סמלי השולחן, הלכות חמץ ומנהגי פיוט וברכה – חלקם נדירים ונשמרים עד היום בקהילות יוצאי פרס בישראל.
🟤 1. טהרן – עיר ההשכלה והדיוק ההלכתי
🔹 ניקיון פסח:
- ניקיונות החלו כשבועיים לפני החג, אך בליל ערב פסח בוצע "טקס ניקוי סופי" שבמהלכו האמא הייתה מרססת על הפתחים מים עם עלי נענע ומלח – כסגולה לטהרה והגנה.
🔹 קערת הסדר:
- כללה בנוסף למרכיבים הרגילים גם:
- ביצה קלויה בציפוי קל של דבש – כסמל לאיזון בין הדין לרחמים.
- חומץ תמרים טבעי – למרור, כסגולה לטיהור פנימי.
🔹 פיוט לפני הקידוש:
“בורא אור חרותינו, גואל נפשנו ממצרים” – פיוט בפרסית-עברית המשולב בלחן מזרחי עתיק.
🟠 2. איספהן – עיר החכמים והמסורת הפיוטית
🔹 סיפור יציאת מצרים בשירה:
- נהגו לשלב בתוך ההגדה שירה עממית שנקראה “כאסא-י נזאת” – בה משווים את מצרים לבית סוהר ואת משה למושיע האור.
🔹 כוס אליהו:
- הוגשה בכלי חרס או נחושת רקוע, שעליו נכתב (או נחרט): "שאלו שלום ירושלים".
🔹 סימן לשנה מבורכת:
- הניחו צנצנת קטנה עם גרגירי חיטה ונבט חומוס, סמל לצמיחה מחודשת של הנשמה עם האביב.
🔴 3. שיראז – עיר המשוררים והמתיקות
🔹 טקס קבלת פסח:
- בשעות בין ערביים, היו שרים פיוט קבוצתי בשם “ברוך הבא חג החרות” והנשים היו מפזרות עלי ורדים על רצפת הבית.
🔹 חרוסת פרסית:
- לא כהה אלא בהירה ומתוקה במיוחד, עשויה תמרים, אגוזי מלך, רימונים יבשים, תפוחים ושבבי הל.
🔹 סימן ייחודי:
- בקערת הסדר שמו גם שקד שבור לחצי – כסמל ללב פתוח.
🟡 4. המדאן – מסורת עממית וחכמה
🔹 הגדה מתורגמת:
- רוב ההגדה נאמרה בפרסית־יהודית לצד העברית, והנשים הקריאו פרקים שלמים כדי לשתף את כל המשפחה.
🔹 מנהג לילדים:
- בכל פעם שהוזכרה "מצרים", היו הילדים אומרים יחד: "יצאנו משם!" – כמנהג חינוכי להגברת תחושת החירות.
🔹 מאכל סמלי:
- מרק עוף עם כדורי בשר ועשבי תיבול – סמל ל"יציאת הקפיאה הרוחנית" והתחדשות הגוף.
🔵 5. קהילות יהודיות כורדיות בפרס (אורומיה, סנהנדאג' וכו')
🔹 חידוד סמלי הקערה:
- הוסיפו לקערת הסדר אגוז פתוח חצוי עם חרוסת בתוכו – כסמל לעולם מלא וטוב שיבוא אחרי הגלות.
🔹 הדלקת נר פסח:
- הנר הודלק בצנצנת עם שמן זית ותבלין הל – כסמל לאור מתוק וניחוח חירות.
🔹 פיוט מסורתי:
“אדון החירות, פדה עמך באהבה” – פיוט מקומי ששולב בין שלבי ההגדה.
🕊️ סיכום:
פסח אצל יהודי פרס הוא חג של דקדוק מדויק בהלכה, פיוט עדין, רגש משפחתי ואמונה בגאולה אישית ולאומית.
המנהגים השונים בין טהרן, שיראז, המדאן והקהילות הכורדיות – מעידים שעם ישראל שמר על זהותו גם רחוק מירושלים – וקרוב בנשמה.