יהדות טוניסיה שילבה בין הלכה מוקפדת, אהבה לפיוט ולזמר, ומנהגים מיוחדים שעברו מדור לדור.
הקהילות בטוניסיה – טוניס, גאבס, ג’רבה, סוסה ומַהְדְיָה – שמרו כל אחת על מנהגי פסח ייחודיים, חלקם עתיקים וחלקם מקומיים – המעניקים חג בעל גוונים עשירים, טעמים נדירים וסמלים מפתיעים.


🔴 1. טוניס – בירת החכמים והפיוטים

🔹 טקס “שירת הגאולה” לפני הקידוש:

  • בכל בית, לפני קידוש ליל הסדר, אמרו בלחן חגיגי: “אודך כי עניתני – ותהי לי לישועה”
    לעיתים הוקראה גם קבלת עול מלכות שמים.

🔹 קערת הסדר:

  • כללה את הסמלים הרגילים, אך גם שן של שום קלוי ועלה רוזמרין, כסמל לרפואה וחירות טבעית.

🔹 פיוט מסורתי:

  • נאמר לפני פתיחת ההגדה: “אָהַלֵל נִסֶּיךָ, אֲדֹנָי גָּאַלְתָּנוּ מִמָּוֶת לְחַיִּים”
    פיוט טוניסאי עתיק שנשמר בעיקר אצל משפחות רבניות.

🟠 2. ג'רבה – האי של החכמים והקבלה

🔹 אפיית המצות:

  • אפייה קהילתית בבתי תנור מיוחדים. כל המשפחות באות עם קמחן, אך האפייה נעשית בברכה משותפת ובשירת "אליהו הנביא".

🔹 סדר ההגדה:

  • נאמר בשילוב תרגום לערבית־יהודית, וקטעים משולבים מפיוטי קבלה.

🔹 כוס אליהו:

  • הכוס הוצבה בתוך מגש מלא פרחים חיים – כסמל לאביב, גאולה ותפילה לפריחה רוחנית.

🔹 סמל ייחודי:

  • על שולחן הסדר הונחה קופסה קטנה עם אדמה מארץ ישראל, כסמל לגעגוע לגאולה השלמה.

🟡 3. גאבס – עיר הדרום, העממית והחמה

🔹 פיוט ההכנה:

  • לפני “מה נשתנה”, שרו יחד: “דיינו – לו הוציאנו ממצרים ולא נתן לנו תורה – דיינו!”
    בשירת חוג ביתית, מלודית ורועשת.

🔹 מאכל טקסי:

  • תבשיל “מספוף” – ביצים קשות עטופות בעלי תרד ובושלו עם בצל, כמון וכורכום – מנה טקסית לאכילה לפני הקידוש (למבוגרים בלבד).

🔹 סדר שולחן:

  • לכל בן משפחה הייתה קערת סדר אישית קטנה (מחרס), ובה מרור, חרוסת ומצה חתוכה – כמנהג חינוכי אישי.

🔵 4. סוּסָה – קהילה מסורתית עם השפעות אירופאיות

🔹 הדלקת נרות פסח:

  • נשים הדליקו נרות עם פתילה מיוחדת עשויה מכותנה טהורה – ואמרו בקול: “כשם שאתה מאיר לישראל ביציאת מצרים – תאיר דרכי כל השנה.”

🔹 קישוט השולחן:

  • שולחן הסדר קושט מראש בשיבולים ירוקות, קליפות שקדים ושושנים לבנות – לסמל אביב, לידה מחדש ותקווה.

🔹 ברכה לילדים:

  • כל ילד עבר אחד־אחד לסבא, שאמר: “כשם שניצלו ישראל – תינצל אתה מכל רע.”
    תוך מגע בראשו ונתינת ממתק קטן.

🟣 5. מהדיה – עיר הנמל העתיקה

🔹 סיפור יציאת מצרים – בעל פה:

  • לאחר פתיחת ההגדה, נהגו לספר את סיפור יציאת מצרים בערבית־יהודית פשוטה, כדי שגם האנשים הלא־לומדים יבינו וירגישו.

🔹 סימן לשנה טובה:

  • שמו על המפה של הסדר חופן קטן של חיטה טרייה – כסגולה לשנה של שפע גשמי ורוחני.

🔹 מטבעות בקערת אליהו:

  • הונחו מטבעות אמיתיות של זהב או כסף בתוך מגש הכוס – עם תפילה לפרנסה לשנה כולה.

🕊️ סיכום:

יהדות טוניסיה מצטיינת בשמירה מדוקדקת של המסורת תוך פיוטיות, יופי ורגש עמוק.
כל עיר – מטוניס ועד ג'רבה – הצמיחה מנהגים ייחודיים שמספרים סיפור של קהילה, משפחה ואמונה חיה.

חג הפסח אצל יהודי טוניסיה איננו רק זיכרון היסטורי – אלא מפגש חי בין העבר, ההווה והלב הפועם של העם היהודי.