יהדות אתיופיה, או "ביתא ישראל", שמרה במשך דורות רבים על מסורת פסח מיוחדת, עתיקה ומרגשת.
למרות הריחוק מארץ ישראל והעדר מגע ישיר עם הקהילות התורניות המרכזיות, שימרה הקהילה את חג הפסח ברוח התנ"ך – עם דגש על טהרה, פשטות, אחריות משפחתית וחיבור עמוק לגאולה.
באתיופיה עצמה התקיימו קהילות בערים ואזורים שונים – גונדר, טיגראי, ולו, וולקאית, באהיר דאר ועוד – ולכל אזור היו מאפיינים מעט שונים במנהגי הפסח.
🟤 1. גונדר – המרכז הרוחני והכהני של יהדות אתיופיה
🔹 טקס שחיטת הקורבן:
- ערב חג הפסח כלל שחיטה קהילתית של כבש על ידי כהנים מוסמכים.
- הבשר נצלה בשלמותו (ללא שבירת עצמות), בדומה לציווי בתורה.
- כל משפחה קיבלה חלק – והוא נאכל בלילה עם "דַבּוֹ" (לחם מיוחד דמוי מצה).
🔹 ניקיון וטהרה:
- בני הבית טבלו במקווה מקומי או בנהר לפני החג.
- כלי המטבח נוקו היטב, ולעיתים אפילו נשרפו לצורך טהרה מוחלטת.
🔹 לחם הפסח:
- אין שימוש בחמץ כלל.
אפו "דבו" – לחם שטוח ונטול התפחה, על גבי סאג' – על פי הבנתם את איסור החימוץ מהתורה.
🟠 2. טיגראי – קהילה כפרית ומוקפדת
🔹 טקס ההכנה לחג:
- יומיים לפני פסח בוצע טקס בשם "טֶזְקַר אַבְתֵה", שבו גברים היו עוצרים את מלאכתם, שוטפים ידיהם באפר והצהירו: "כעת נניח את מעשינו, ונעסוק בטהרה."
🔹 סיפור יציאת מצרים:
- סופר מהזיכרון, בשפת געז או אמהרית, על ידי הסב או הכהן.
הסיפור נחשב לא רק לליל הסדר – אלא לטקס לימודי־קהילתי שלם, שנמשך שעות.
🔹 סימן שולחני:
- בקערת פסח הונחה גביע עשוי חרס, מלא מים צלולים ומעט אפר – סמל לשעבוד ולעבודת הפרך.
🟡 3. וולו ובאהיר דאר – פיוטיות וקהילתיות
🔹 פיוטים:
- נשים היו שותפות לפיוטים עממיים לפני ואחרי הארוחה.
פיוט מוכר: "ה' הוציאנו, אל תשיבנו – תן לנו חיים בטהרה."
🔹 השולחן:
- הונחו עליו:
- ביצים מבושלות עם קליפת בצל אדום – כסמל לדם קורבן פסח.
- עלים ירוקים מרים שנקטפו מהטבע – לציון מרור.
🔹 נתינת צדקה:
- לפני הסעודה נהגו לתת פרוסת לחם עוני (דבו) לשכן או עני – כדי שכולם ירגישו בני חורין.
🔵 4. כפרים קטנים והרר – קהילות מרוחקות
🔹 "חג התכנסות משפחתית":
- כל בני המשפחה – כולל הרחוקים ביותר – שבו לכפר האם לחג.
האמונה הייתה שפסח שאדם לא עושה עם משפחתו – אינו פסח שלם.
🔹 סדר פשוט אך קדוש:
- לא הגדה כתובה – אלא סיפור החג מפי הזקן, עם שאלות של הילדים ודיון פתוח.
שאלות כגון:- “למה הקריבו כבש?”
- “מה משמעות היציאה מעבדות?”
🔹 סימן מיוחד:
- מונחים שלושה אבנים ליד השולחן – סמל למסע ישראל במדבר וליציבות של האמונה.
🕊️ סיכום:
פסח של יהדות אתיופיה שונה מהמקובל – אבל קרוב מאוד לרוח התורה: טהרה, קורבן, אחדות משפחתית וחוויית סיפור הגאולה כמשהו חי.
העדר הגדה כתובה רק חיזק את העברת הסיפור מדור לדור דרך הלב והקול.
המנהגים לפי אזור – מגונדר ועד באהיר דאר – מראים עם שחי את הפסח לא כסמל בלבד, אלא כעוגן זהות.