יהדות תימן שמרה על מסורת רציפה של אלפי שנים, שהשתמרה בעקשנות ובאהבה גם בגלות.
פסח בתימן היה לא רק חג של חירות, אלא חג של טהרה, זיכרון ודיוק הלכתי מרשים.
לצד מנהגים משותפים לכל יהדות תימן, קיימים גם מנהגים ייחודיים לפי אזורים – צנעא, שרעב, עדן, חבאן וד'מאר.
במאמר זה נסקור מנהגים מקומיים מיוחדים בפסח – חלקם נדירים ביותר, וחלקם מועברים רק בעל-פה מדור לדור.
⚪ 1. צנעא – עיר הלימוד והדקדוק ההלכתי
🔹 בדיקת חמץ:
- בוצעה באור הנר בלבד, באיטיות, תוך כדי אמירת פסוקים מ”שיר השירים”.
- האבא נהג לשיר תוך כדי: ”סוב דומה לך רעייתי…”
🔹 אפיית מצות:
- אפיית המצות נעשתה ב"סאג'", תנור חרס ביתי, כשהנשים מברכות חרישית תוך כדי לישה.
- המצות דמו יותר לפיתות דקות – אך נשמרו בקפידה מהחמצה, וכלים מיוחדים הוקדשו רק לפסח.
🔹 סדר ההגדה:
- ההגדה נאמרה בדיוק מדויק לפי נוסח בלדי, ולפני כל שלב עשה האב "הסבר קטן" בערבית-תימנית לכל הילדים.
🔹 שיר מרכזי:
- פיוט הפתיחה: “יה ריבון עלם ועלמיא” נאמר כבר לפני הקידוש – כל בני הבית שרים יחד.
🟤 2. שרעב – הרי תימן והמנהגים הפיוטיים
🔹 טקס “קבלת החירות” לילדים:
- כל ילד לפני ליל הסדר קיבל כובע לבן רקום וסרט בד עם המילים "יצאנו לחירות".
🔹 אמירת “חד גדיא” – עם תיאטרון קטן:
- בסיום ההגדה, כל ילד קיבל תפקיד (הגדי, הכלב, השוחט וכו') – וביצעו הצגה קטנה מול כל המשפחה.
- נהגו לומר: “מי שזוכר את חד גדיא – לא ישכח לעולם שיצאנו מעבדות.”
🔹 מאכל מיוחד:
- בשר טלה מבושל בעלי גת וכורכום – נאכל בליל הסדר עם תמרים ושום צלוי.
🟠 3. עדן – העיר הפתוחה והקולוניאלית
🔹 קערת סדר עם השפעות הודיות:
- לצד המרור והחרוסת, הונח גם תבלין הל וסוכר חום – להשפעת השכנים מהודו.
- החרוסת נעשתה לעיתים עם אגוזי קשיו, קוקוס וצימוקים.
🔹 תרגום ההגדה:
- ההגדה נקראה בלשון הקודש – ומיד תורגמה לערבית־יהודית לתועלת הסבתות והאורחים הפחות מלומדים.
🔹 כוס אליהו:
- הוכנה מראש כוס קריסטל מיוחדת שקנו מהבריטים, ולצידה סוכריה לכל ילד שאומר “יבוא אליהו”.
🔴 4. חבאן – קהילה קטנה ומסורה
🔹 טקס ה"הושטה" לילד הקטן:
- במהלך "מה נשתנה", הבן הקטן היה עומד, והאבא היה משיט לו מצה על מגש, כסמל להעברת התורה מדור לדור.
🔹 כלי פסח ייחודיים:
- נשמרו כל השנה במחסן, עטופים בבד פשתן עם כתובת: “כלי הפסח הקדושים”.
🔹 פיוט מסורתי:
- נהגו לשיר בסוף ההגדה: "צאתי מבית עבדים, הלכתי אחרי ענן כבוד…" – פיוט נדיר בחרוזים.
🔵 5. ד'מאר – חכמים ומקובלים
🔹 תפילת גאולה מיוחדת:
- אחרי ההלל, היו מוסיפים תפילה שנמסרה מדור לדור (לא כתובה בהגדה), שנאמרה בעמידה: "ריבון כל העולמים, הגאל אותנו גם בגלות האחרונה הזאת."
🔹 סמלים על שולחן הסדר:
- הונחו על השולחן:
- גחלים בצנצנת סגורה – זכר למכת חושך.
- תמרים וסוכר – לרמז על "ויאמרו מר למתוק".
🕊️ סיכום:
יהדות תימן שימרה עולם שלם של טהרה, עומק ונשמה דרך מנהגי פסח עתיקים.
בין אם בצנעא ובין אם בחבאן – כל קהילה שמרה על גחלת הייחוד שלה, ודאגה להדליק אותה מחדש בכל סדר פסח.
המנהגים לפי אזור אינם רק נוסטלגיה – אלא עדות חיה לניגונים השונים של עם אחד.
✡️ יהדות תימן התאפיינה באמונות עממיות ומנהגים ייחודיים שנשמרו בקפדנות דורות רבים. מאמונות הקשורות לעין הרע וסגולות עתיקות, דרך טקסים להגנה רוחנית, ועד סמלים ייחודיים שנשזרו באירועים משפחתיים – כל פרט חיזק את תחושת הקדושה והחיבור לעולם הרוח. רוצים להעמיק באוצר האמונה של יהדות תימן ולגלות כיצד המיסטיקה והמסורת השתלבו ביומיום? קראו את המאמר אמונות ומנהגים ביהדות תימן – מסורת עתיקה ועולם רוחני עשיר.