📅 חגים ומועדים בלוח השנה הקראי – קדושה על פי התנ"ך
החגים בלוח השנה הקראי נבנים על בסיס אחד ויחיד: התנ"ך.
בעוד היהדות הרבנית פועלת לפי לוח הלכתי קבוע שהוסדר על ידי חז"ל, הקראים נצמדים ללוח מקראי-טבעי – הכולל תצפית ירח, זיהוי אביב (שעורים מבשילים), ושמירה על מועדים לפי פשט הכתוב.
השיטה הזו יוצרת הבדלים מהותיים בין חגי הקראים לחגים הרבניים – הן בתזמון, הן בתוכן, והן באופן החגיגה.
🌒 לוח השנה הקראי – איך זה עובד?
הלוח הקראי אינו קבוע מראש, אלא מתבסס מדי שנה על:
- תצפיות בירח החדש – לקביעת תחילת החודש.
- בדיקת הבשלת השעורים – כדי לדעת מתי יחול חודש האביב (ניסן).
אם השעורים לא הבשילו, מוסיפים חודש (אדר ב'), והחגים נדחים בהתאם. לכן, חגי הקראים עשויים לחול שבועות לאחר תאריכי החגים המקובלים ביהדות הרבנית.
🐑 פסח – חג החירות באחריות אישית
זמני החג:
- חל ב-14 בניסן, בערב – בדיוק לפי הכתוב (שמות י"ב).
- נהוג לאכול את קרבן הפסח (ללא הקרבה בפועל) בצורת תבשיל סמלי.
אופי החג:
- חמץ נשרף יום לפני החג – במוקפד.
- אין קידוש – רק קריאת פסוקים מהתורה.
- נאכלות מצות עבודת יד, לצד תבשילי מרור טבעיים.
📖 חג המצות – 7 ימים של טהרה
- חג המצות נמשך 7 ימים, כמו במקרא.
- ימים ראשון ושביעי הם שבתון מלא – אין בהם בישול, נסיעה או עבודה.
- נהוג להרבות בלימוד תנ"ך וסיפורי יציאת מצרים.
📖 ספירת העומר ושבועות
- ספירת העומר מתחילה ממחרת השבת (ולא ממחרת החג) – ולכן חג השבועות נופל תמיד ביום ראשון.
- שבועות נחגג כיום מתן תורה – אך ללא תיקוני ליל שבועות, אלא בלימוד אישי שקט, קריאת עשרת הדיברות והלכות הקשורות לתורה.
📯 ראש השנה – לא נחשב ליום חג
לפי ההשקפה הקראית – אין כל ציווי מקראי לראות ביום הראשון של תשרי "ראש השנה".
היום הזה מכונה "יום תרועה", ונחשב ליום זיכרון ולא חג.
אין תקיעות שופר (כי אין מקדש), אך מתקיימת תפילה מיוחדת לציון היום.
🧎 יום הכיפורים – צום מוחלט וחרישי
- צום מלא של 25 שעות – בדיוק לפי המקרא.
- אין תפילה ציבורית רועשת, אלא ישיבה על הקרקע בשקט מוחלט, לבוש לבן, קריאה ביחיד בתורה.
- אין נעילה, אין "כל נדרי", אין קידוש או פיוטים.
🎪 סוכות – חג הטבע והאדמה
- הקראים בונים סוכה אמיתית ממש – מחוץ לבית, עם ענפים חיים ופתוחים, לפי הכתוב.
- נוהגים לישון בסוכה במשך שבעה ימים, ללא קישוטים, בצניעות ובפשטות.
- אין נטילת ארבעת המינים – שכן לדעתם אין לכך ציווי מקראי מובהק (ההבנה שונה מהפרשנות הרבנית).
📘 שמיני עצרת – שמחה עם מקרא
- אין שמחת תורה כפי שמקובל בקהילות רבניות.
- היום נחשב ליום קדוש בפני עצמו, ובו קוראים בתורה – לרוב את סוף ספר דברים.
- אין ריקודים עם ספרי תורה.
🕯️ חגים שלא נחגגים כלל
בקרב הקראים לא נחגגים:
- חנוכה – כי לא מופיע בתנ"ך.
- פורים – כן נזכר במגילת אסתר, אך נחשב לחג לא מחייב.
יש קהילות שעורכות אזכרה היסטורית בלבד, ללא חגיגות, תחפושות או הדלקת נרות.
🪔 מועדים ייחודיים לקראים
- זיכרון התורה (יום מתן תורה) – נחגג באופן מיוחד, עם קריאה מתמשכת.
- חג הזיכרון לנפטרים – במועד שונה ממנהג הרבניים, כולל תפילות אישיות על פי ספרי תהילים.
✨ סיכום
לוח השנה הקראי מבטא נאמנות עמוקה למקרא ופרשנות פשטנית של הכתוב. החגים נחוגים בפשטות, יראה, ומסירות – כשהעיקר הוא הלב והקשר הישיר לקב"ה, ולא המנהגים המסורתיים של חז"ל.