יהדות סוריה, ובעיקר בערים דמשק וחלב (ארם צובא), התייחסה לנישואין כאל אירוע מקודש שמחבר בין נשמות, משפחות וקהילה שלמה. המנהגים הייחודיים שלהם התפתחו לאורך מאות שנים, ושימרו אלמנטים מהמסורת היהודית העתיקה, בשילוב השפעות מהסביבה הסורית המסורתית.
📜 השידוך – מעשה של אמונה
- השידוך היה לרוב ביוזמת ההורים, ונעשה באמצעות שדכן/שדכנית מקומית.
- ההורים בדקו ייחוס, תורה, דרך ארץ ומעמד כלכלי.
- לאחר ההסכמה הראשונית נערכה "סולת אל-פתחה" – מפגש הכרות חגיגי בין המשפחות.
✍ אירוסין (קידושין מוקדמים)
- נהגו לערוך כתובה מוקדמת (כתובת אירוסין) – עם התחייבות הדדית בין הצדדים.
- במהלך האירוסין הוענקו מתנות זהב לכלה – תכשיטים שהיו גאוות המשפחה.
- המשפחות חגגו סעודה עם פיוטים, דברי תורה וקריאת ברכות מהמקובלים של חלב.
🕯 ליל החינה – חגיגה צבעונית ומרגשת
- לילה לפני החתונה התקיים טקס חינה סורי:
- הנשים שרו שירים בערבית יהודית.
- צבעו את כפות הידיים של הכלה בחינה טבעית כסגולה לשמירה וברכה.
- הכלה לבשה בגד מסורתי בצבעים עזים (ירוק, אדום וזהב).
💒 טקס החופה
- נערך בבית הכנסת או בחצר רחבת ידיים.
- החתן היה עטוף בטלית, ואביו בירך אותו בקול רם.
- נהגו להזמין פייטן מקומי ששר פיוטי חתונה בלחן סורי עתיק (כגון: ידיד נפש, אשת חיל, אל נורא עלילה).
- לאחר שבירת הכוס – הקהל שר: "אם אשכחך ירושלים" בלחן חלאבי מסורתי.
🎉 שבע ברכות והמשך החגיגות
- נהגו לערוך שבע ברכות כל ערב בשבוע שלאחר החתונה – כל פעם בבית אחר מהמשפחה או הקהילה.
- כל סעודה כללה תבשילים מסורתיים: קובה, אורז עם שקדים, מרקי ירקות עשירים.
- דאגו לשלב דברי תורה, פיוטים ולפעמים גם מעשיות על זוגיות ושלום בית.
🧠 ערך מוסף
הנישואין בקהילת יהדות סוריה לא היו רק עניין אישי – אלא אירוע קהילתי ורוחני.
הם נועדו לחזק את הזהות היהודית, את הקשר לדורות קודמים, ואת חשיבות הבית היהודי כמרכז של תורה, מסורת ושלום.
גם כיום, צאצאי יוצאי סוריה בארץ ובעולם ממשיכים לשלב בטקסים שלהם פיוטים, תבשילים וסמלים מהמסורת הסורית העשירה.