הנישואין בקהילות יהדות בולגריה נחשבו לא רק לקשר אישי בין חתן וכלה, אלא לברית קהילתית מקודשת, שבה התא המשפחתי עומד בלב הזהות היהודית.
החתונה כללה שידוך, טקסים מיוחדים, פיוטים מרגשים בלאדינו וחופה בסגנון ספרדי־מסורתי – וכל זה ברוח של צניעות, שמחה וקדושה.
🕊️ שלב השידוך – הסכמה וברכת הדרך
- שידוכים נערכו פעמים רבות דרך מכרים, רבנים או קרובי משפחה.
- במעמד הסיכום בין הצדדים נערך "שטר תנאים" כתוב, שבו התחייבו הצדדים לפרטי הנישואין.
- ההסכמה הייתה חייבת לכלול רצון ברור של החתן והכלה – ולא נכפית.
🧼 הכנות לחתונה – טהרה ותפילה
- הכלה הלכה למקווה ביום שלפני החתונה, בליווי האם והסבתות, תוך אמירת פיוטים בשקט.
- החתן לעיתים צם באותו היום או למד פרקי תהילים.
- הבתים התקשטו בצמחים, ריחות ונרות – כסמל לברכה ואור.
🕍 טקס החופה – שילוב של מסורת וסמל
- החופה נערכה לרוב בחצר בית הכנסת או באולם קהילתי, מתחת לחופה פשוטה, לעיתים עם עיטורים רקומים ביד.
- החזן שר את הפסוקים המרכזיים בנוסח ספרדי־בלדי, בלחן מסורתי עם נגיעות לאדינו.
- ברכות החופה נאמרו בעברית, וחלק מהמשפחות הוסיפו פיוט לאדינו כמו "ברוך אל דה אמור".
- נהגו שהאב מלווה את הבת לחופה, והאם מלווה את החתן.
📃 הכתובה – מסמך של כבוד הדדי
- הכתובה נכתבה בנוסח ספרדי מסורתי, והוקראה בטקס על ידי אחד מהחכמים.
- המעמד היה רציני – עם עדים כשרים ומסירת הכתובה בפני כולם.
- חלק מהמשפחות שמרו את הכתובה במשך דורות, כתובה ביד על קלף או נייר משובח.
🕺 שמחת חתן וכלה – עם שירה ומחול
- לאחר החופה נערכה סעודת חתונה גדולה – לרוב בבתי קהילה או באולמות פשוטים.
- המאכלים כללו תבשילים בולגריים מסורתיים: מוסקה, פלפלים ממולאים, בורקסים, קובה בולגרית ועוד.
- השירה בלאדינו הייתה חלק בלתי נפרד מהשמחה – פיוטים כמו "סולטה די לוס נוביאוס" ("שירת החתנים") או "קירה ברוך" נשמעו בכל אולם.
- לא נהגו לרקוד מעורב – גברים ונשים רקדו בנפרד, בצניעות ובשמחה.
🧁 יום שבע ברכות – פיוטים ומאכלים
- נהגו לערוך סעודות נוספות במהלך ימי השבע ברכות.
- בכל סעודה נאמרו פיוטים, לעיתים בליווי כינור או דרבוקה מקומית.
- המאכלים כללו עוגיות חמאה, עוגות סולת, טולומבא וממתקים תוצרת בית.
✨ סיכום
חתונה בקהילות יהדות בולגריה הייתה טקס של חיבור בין גוף ונשמה, בין משפחות ובין קהילה למסורת.
הצניעות, השירה בלאדינו, הברכות וההקפדה – יצרו טקס מרגש, שמח ועמוק, שהעביר את ערכי הבית היהודי מדור לדור.