הנישואין בקהילות יהודי מצרים – בקהיר, אלכסנדריה ודמנחור – היו טקס של קדושה, זהות ופאר יהודי מסורתי.
החתונה נתפסה לא רק כברית בין שניים – אלא כברית משפחתית, קהילתית ורוחנית עם הדורות.
המנהגים שיקפו השפעות מהמסורת הספרדית, התרבות הערבית והנוהגים המיוחדים של יהדות מצרים – תוך הקפדה הלכתית מדויקת.
📅 השידוך והאירוסין
- שידוכים נעשו לרוב ע"י שדכן מוכר או דרך קשרי משפחה מורחבת.
- לאחר ההסכמה, התקיים "קניין" מסורתי – טקס קטן בו הוסכם מוהר וסוכם מועד החופה.
- נהגו להעניק "שטר תנאים" כתוב – שכלל התחייבויות כלכליות, פרטי החופה והנדוניה.
👰 ערב החינה – חגיגה צבעונית
- ערב לפני החתונה נערכה חינה מצרית – בעיקר אצל הכלה, עם קרובות המשפחה.
- הכלה קיבלה מריחת חינה על כפות הידיים – לעיתים גם החתן.
- הושמעו שירים יהודיים־מצריים בלדינו וערבית, עם ריקודים ונגינה בדרבוקות.
🕍 החופה והקידושין
- החתונה נערכה לרוב בבית הכנסת המרכזי – כמו אליהו הנביא או שער השמים.
- נהגו לפרוש שטיח רקום מהודר מתחת לחופה – ולבנות חופה מעוטרת במשי וקטיפה.
- החתן לבש טלית מסורתית, לעיתים גם גלבייה לבנה – סמל לטהרה.
🕯 טקסי חופה מיוחדים
- המברך על היין היה לרוב החכם המקומי (רב הקהילה).
- כל הקהל אמר "אמן" בקול, וילדי הקהילה זרקו פרחים מבושמים על החתן והכלה.
- לאחר שבירת הכוס, שרו את פיוט "אם אשכחך ירושלים" בלחן מצרי־ספרדי עממי.
🍽 סעודת הנישואין
- המאכלים כללו: דג חריף ברוטב, קוסקוס עם ירקות שורש, מרק חורירה מצרי, עוגות תמרים
- הקפדה על הפרדה ברורה בין נשים לגברים – אך שירה וריקודים היו בשפע.
- במהלך הסעודה קראו דברי תורה, ברכות וסיפורים על שלום בית וצניעות.
💡 לאחר החתונה
- נהגו לערוך "שבע ברכות" בבית המשפחה או בית הכנסת – כל ערב עם משפחה אחרת.
- הזוג הצעיר זכה למתנות סמליות מבני הקהילה – כמו ספר תהילים אישי, סט פמוטים, או קופסה רקומה לתפילין.
🧠 ערך מוסף
מנהגי החתונה של יהדות מצרים הם דוגמה מובהקת לחיבור בין ההלכה והתרבות המקומית.
גם בישראל, משפחות יוצאות מצרים משמרות את המנהגים האלה – עם פיוטים, חינה, תבשילים ושמירה על צניעות והדר.