נישואין בקהילות יהדות אלג'יריה לא היו רק איחוד בין שני אנשים – אלא חיבור בין משפחות, קהילות ודורות של מסורת.
המנהגים שנשמרו לאורך מאות שנים שילבו טהרה, פיוט, חגיגות מרהיבות וסמלים יהודיים עמוקים, חלקם ייחודיים רק לאזורי אלג'יריה.
במאמר זה נלמד על השלבים העיקריים בטקסי הנישואין האלג'יראיים – החל מהשידוך ועד לשבע הברכות, ונגלה כיצד נראו חתונות בצפון אפריקה היהודית.
🕊 שלב השידוך – "השלום" ונשיקת היד
- החתונה החלה עוד בברית שבין המשפחות – שנקראה "שלום" או "הבטחה".
- הצדדים נפגשו, לרוב בבית ההורים של הכלה, והוסכם ביניהם על התנאים: נדוניה, תאריך משוער וטקסים.
- היה מקובל לנשק את יד האב כסימן קבלה והסכמה.
💎 טקס האירוסין – "דרושין"
- התקיים כחודשיים לפני החתונה.
- הוחלפו מתנות, תכשיטים, בדים וכלי כסף.
- הכלה קיבלה מגש עם פירות מסוכרים, ממתקים ותמרים, לעיתים עטופים בבדים רקומים.
🧼 טקסי ההכנה – טהרה וזוהר
- טקס החינה היה מהמרגשים ביותר – נערך בערב שלפני החתונה, עם שירים, בגדים מסורתיים בצבעים עזים, צביעה בחינה ושירה מרוקאית־אלג'יראית.
- הכלה הייתה טובלת במקווה ומקבלת ברכות מהנשים הבוגרות.
🕍 טקס החופה – קודש בלחן מסורתי
- נערך לרוב בבית הכנסת או בחצר בית משפחתי
- החזן היה עורך את החופה בלשון הקודש, ושר פיוטים מקומיים כמו "י-ה אכסוף" או "דרור יקרא"
- בזמן שבירת הכוס, נהגו לשיר "אם אשכחך ירושלים"
🍽 סעודה, שירים ושבע ברכות
- הסעודה נמשכה שעות רבות וכללה מאכלים עשירים: קוסקוס, בשר כבש, מרק חרירא ומטעמים רבים
- בוצעו פיוטים של שבע ברכות – חלקם בלחנים מקומיים בצרפתית־יהודית
- החתן והכלה רקדו לפי הסדרים המסורתיים, בליווי זמרי החתונה
💡 מה ייחודי ליהדות אלג'יריה?
- איחוד מנהגים ספרדיים ואנדלוסיים יחד עם מסורת מקומית צפון־אפריקאית
- שימוש באוצר מילים ייחודי בערבית־יהודית
- שמירה על צניעות, ברכה וקדושה בכל שלב
📜 בימינו – ממשיכים לשמר
- גם בישראל, משפחות רבות שומרות על טקס החינה, סדרי הברכות והפיוטים המסורתיים.
- קיימות קהילות המפעילות חבורות פיוט, ומפיקות חופות מסורתיות באותו נוסח ייחודי.