חתונה בקהילות יהדות רומניה לא הייתה רק אירוע פרטי, אלא שמחת קהילה שלמה ✨. כל פרט בטקס – מהשידוך ועד שבע הברכות – נשמר במסורת קפדנית, לעיתים בן מאות שנים, אשר שילבה בין ההלכה האשכנזית, השפעות חסידיות, ואלמנטים רומניים עממיים.
🤝 שלב השידוך
- לעיתים השידוך נערך על ידי שדכן מקומי, בעיקר בקהילות כפריות.
- לאחר הסכמה ראשונית, התקיים טקס "וורט" (מילה ביידיש ל"הבטחה") – ובו ההורים החליפו מתנות סמליות, כמו בקבוק יין או מטפחת רקומה.
📜 תנאים וכתובה
- נחתמו "התנאים", עם סעיפים על מוהר, נדוניה, ותאריך החתונה.
- נערך טקס קריאת "תנאים" מול עדים, לעיתים בליווי פיוט ושבירת צלחת – כסמל למחויבות.
- הכתובה נקראה בעברית וביידיש, עם ניסוחים ייחודיים, ובמקרים מסוימים גם נוספה לה הקדשה אישית.
🧖♀️ המקווה וקישוט הכלה
- הכלה טובלת בערב החתונה במקווה, מלווה בנשים קרובות – תוך שירה ופיוטים.
- יום לפני החתונה: "יום החינה" – יום של שמחה, מריחה של חינה, ריקודים ושירי נשים.
👰 יום החופה
- החופה נערכה לרוב מחוץ לבית הכנסת, תחת שמיים פתוחים – גם בימי חורף ❄️
- החתן והכלה צמו כל היום, עד לסיום החופה.
- החתן לובש קיטל לבן, והכלה כתר פרחוני בעבודת יד.
📿 החופה עצמה:
- מלווה בפיוט "מי אדיר"
- חתימת הכתובה מול הקהל
- שבע ברכות בניגון רומני־אשכנזי מסורתי
לאחר שבירת הכוס – החתן והכלה נלקחו לחדר ייחוד (יחוד).
🥳 הסעודה והשמחה
- לאחר החופה, נערכה סעודה גדולה עם כל הקהילה – אוכל בשפע, יין מתוק, עוגות פרג ולביבות.
- נגני כלייזמר ניגנו מוזיקה חסידית ורומנית לסירוגין 🎻
- ריקודים נמשכו לעיתים עד הבוקר, כולל "ריקוד הכלה" בו כל אחת מהנשים רקדה איתה בסיבוב.
📖 שבע ברכות
- נהגו לערוך סעודות "שבע ברכות" בכל ערב במשך שבוע.
- בכל סעודה היה אדם אחר מהקהילה שמברך את הברכות ומספר דבר תורה, פיוט או סיפור חסידי.
✡️ סמלים ייחודיים ליהדות רומניה
- לחם הכלה – חלה גדולה מקושטת בפרחים וסוכריות, שנמסרה לה בתחילת הערב.
- מגבת משובצת – ניתנה לכלה כמזל טוב וסמל טהרה.
- פמוטים עתיקים – שקיבלה הכלה מסבתה, כמנהג משפחתי.
💡 ערך מוסף:
חתונה ביהדות רומניה הייתה לא רק קידושין – אלא ברית חיים בין משפחות, קהילות ושורשים עתיקים.
גם כיום, ישראלים ממוצא רומני שומרים על חלק מהמנהגים, ומשלבים אותם בטקסי חתונה מודרניים – מחופה פתוחה ועד פיוטים משפחתיים.