חתונה בקהילות יהודי לוב, ובייחוד בטריפולי ובנגאזי, לא הייתה רק טקס – היא הייתה מסע רוחני וחברתי שנמשך שבועות.
המנהגים שילבו פיוטים ייחודיים, מאכלים מסורתיים, סמלים של ברכה, וטקסים שנועדו להשרות שלום בית וברכה לדורות.
במאמר זה נצלול אל עולמם של החתנים והכלות בלוב היהודית, ונכיר את הרוח, השירה והאהבה שליוו אותם.
🤝 שלב השידוך – "סולחה" והבטחות
- השידוך נעשה לרוב ע"י השדכן המקומי, אך לעיתים ביוזמת המשפחות
- ההסכמה הראשונית נקראה "סולחה", ובה קבעו פרטי נדוניה, זהב וחתימה על מסמכים
- הצדדים שתו יין לסמל הסכמה ושמחה, ולפעמים התקיים גם טקס מקדים קטן עם קידושין חלקיים
💎 האירוסין – טקס המתנות
- נערך בבית הכלה עם קהל מצומצם
- נמסרו מתנות: תכשיטים, בשמים, בדים ומטבעות
- הכלה קיבלה מגש עם קוביות סוכר מצופות, סמל למתיקות חיי הנישואין
- לעיתים נערך פיוט מיוחד ע"י הנשים, בלשון ערבית־יהודית
🌿 טקס החינה
- הטקס המרכזי בערב שלפני החתונה
- הכלה נצבעה בחינה, כאשר נשות המשפחה שרו פיוטים מסורתיים, כמו:
- "יא עיני יא עיני", "ברוך הבא לחתן"
- הכלה והחתן הולבשו בבגדים מסורתיים לוביים רקומים, בצבעים עזים
- על ידי החינה נהגו לברך את הזוג בברכות שפע, פוריות ושמחה
🕍 החופה – קדושה בצניעות
- הטקס נערך לרוב בחצר בית הכנסת, תחת חופה פשוטה אך מכובדת
- החזן שר פיוטים ייחודיים לנישואין, בנוסח טריפוליטאי מסורתי
- נהגו לשלב ברכות מאמהות הקהילה לכלה, לפני ואחרי הטקס
🍽 סעודת החתונה
- תפריט עשיר שכלל: מפרום, קוסקוס עם עוף, ירקות מבושלים, מאפים מתוקים ובצק עלים ממולא
- זמירות ושירה בשולחנות: פיוטים כמו "אל גנאנה", "אדון הסליחות" ופיוטי נישואין ייחודיים
- נהגו לרקוד לפי מעגלים מסורתיים, בחלוקה בין גברים לנשים
🕯 לאחר החתונה – "שבע ברכות" בבתים
- כל יום בשבוע התקיים סעודה נוספת בבית משפחה אחרת, עם קריאת הברכות המסורתיות
- בכל ערב שרו פיוטים שונים, ולעיתים הכלה התלבשה בלבוש מסורתי שונה
📚 מסר לדורנו
בקהילות רבות, גם בארץ, שומרים על מנהגי החינה, שירת הפיוטים, חלוקת המאכלים והסעודות המסורתיות.
זוגות צעירים מבקשים היום לחזור לשורשים, לערוך חופות בסגנון לובי, לשלב פיוטים ולכבד את הדורות הקודמים.