👨‍👩‍👧‍👦 הנישואין בקהילות יהדות מצרים – טקס של קהילה ומשפחה

בניגוד למרבית החתונות המודרניות, החתונה המסורתית בקרב יהדות מצרים לא הייתה עניין פרטי של שני בני זוג בלבד.
היא נתפסה כמאורע קהילתי־משפחתי, שבו כל אחד – מהסבים ועד לילדי השכנים – לקח חלק פעיל ורגשי.


🧑‍🤝‍🧑 שיתוף הקהילה

  • כל החתונה נבנתה מתוך שייכות קהילתית: מהשידוך, דרך ההזמנות, ועד סידור האולם והסעודה.
  • אורחי הכבוד היו חכמי הדת המקומיים, שראו בחתונה מעמד של קידוש שם שמים.
  • חברי הקהילה תרמו מזון, שתייה, כיסאות וכלי הגשה – "כל אחד תרם משהו משלו", כעדות של קשישים מקהיר.

👵 תפקידי הנשים המבוגרות

  • "נשות הסבתות" – קבוצת נשים מבוגרות חכמות – היו אחראיות על חינוך הכלה, הכנת הבית והלבוש המסורתי.
  • הן גם היו אחראיות על שמירה על כללי הצניעות, והדרכת הכלה בענייני טהרה וזוגיות.

🧑 תפקיד האב והחתן

  • אבי החתן היה דמות מרכזית – הן כמתווך בין המשפחות והן כנותן ברכה.
  • לעיתים, נאם בפני האורחים על מעלות החתן ובחירת הכלה, בליווי סיפורי מוסר ואגדה.
  • החתן נבחן ע"י רב הקהילה על פרקי הלכה בסיסיים (כגון ברכות, טהרה) כהכנה לשלב החדש בחיים.

🎁 מתנות והנהגות ייחודיות

  • נהגו להכין "תיק נדוניה" מהודר – ארגז עץ או מתכת עם בגדי שבת, מגבות רקומות, כלי נחושת וספרי קודש
  • מתנות מהמשפחה כללו לרוב סט סכו"ם רקוע מצרי, או שטיחון תפילה רקום
  • זוגות זכו למכתב ברכה מהחכם הראשי – לעיתים עם שמות מקובלים לברכה זוגית

💍 זכר לטקסים עד היום

  • גם בקרב הדור השני בישראל, משפחות יוצאות מצרים שומרות חלק מהמנהגים:
    • קריאת ברכות מיוחדות במהלך הסעודה
    • שימוש בכלי כסף ישנים שהועברו מדור לדור
    • שירה של פיוטים מסורתיים מהנוסח המצרי בחתונה עצמה

🧠 ערך מוסף

חתונה ביהדות מצרים היא ביטוי לעולם בו המשפחה והקהילה הן שלמות אחת.
האירוע שיקף ערכים של צניעות, שותפות, חינוך, אחווה והמשכיות.
לכן, חשוב לא רק לזכור את המאכלים והפיוטים – אלא את רוח החיבור בין הדורות שהם ביטאו.