מפגש פסגה מקראי בין שתי אומות, שתי תרבויות – ושתי נשמות סקרניות

📌 תיאור :
סיפורה של מלכת שבא ושלמה המלך הוא סמל לניצחון החכמה, ולמפגש מרתק בין עולם של כוח, יופי, עושר ונשיות – לבין עולם של אמונה, מוסר וחכמה אלוקית. במאמר זה נצלול אל תוכן המפגש, נבחן את משמעות החידות שהציבה המלכה, את תשובותיו המבריקות של שלמה, ונשאל – מהו מקור הסיפור, ומה הוא מלמד אותנו כיום?


🏰 מי הייתה מלכת שבא?

הפסוקים במקרא אינם חושפים את שמה הפרטי של המלכה – היא מכונה פשוט: "מלכת שבא" (מלכים א', פרק י).

  • "שבא" – כנראה ממלכה בדרום חצי האי ערב (תימן של ימינו)
  • מסורת חז"לית וחכמי אומות העולם קשרו אותה לעושר אגדי, יופי יוצא דופן וחכמה נדירה

👑 היא נחשבה למנהיגה עצמאית, בעלת צבא, עושר, וחזון מדיני.


📖 הטקסט המקראי: מלכים א', פרק י'

"וּמַלְכַּת שְׁבָא שׁמְעָה אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה לְשֵׁם ה׳, וַתָּבוֹא לְנַסּוֹתוֹ בְּחִידוֹת"

כבר מההתחלה אנו למדים:

  • היא שומעת לא רק על שלמה – אלא על שמו הטוב למען ה׳
  • והיא לא באה רק לפגוש – אלא לנסות אותו בחידות

🔍 מה מטרת הביקור?

  1. חיפוש חכמה אמתית
  2. הבנת מקור כוחותיו של שלמה
  3. בירור רוחני – האם מלך ישראל אכן פועל בשם ה' ולא למען תועלת אישית

🧩 החידות – מה שאלה מלכת שבא?

חז"ל מרחיבים את פרטי המפגש (ילקוט שמעוני, מלכים, רמז קס"ה; מדרש תנחומא):

  • שאלה: מה ההבדל בין דם אדום ליין אדום?
  • שאלה: מה ההבדל בין ילד וילדה תינוקות זהים?
  • שאלה: איך ניתן לדעת אם פרח הוא טבעי או מלאכותי?

שלמה פתר את כולן:

  • על ידי חוש הריח, רמזים מדיניים, חכמת נשים ורגש פנימי

💡 החידות לא היו משחק – הן היו מבחן רוחני, מוסרי ואינטלקטואלי.


🧠 שלמה עונה – לא רק בשכל, אלא גם ברוח

שלמה לא עונה רק בתבונה טכנית – אלא דרך הבנה אנושית עמוקה, הכוללת:

  • אמונה
  • ענווה
  • אינטואיציה
  • תובנה על טבע האדם

👑 מלכת שבא רואה בכך הוכחה לכך ששלמה הוא לא רק חכם – אלא נביא ומנהיג על־אנושי.


🪙 תגובתה של המלכה:

"וְלֹא נִשְׁאַר בָּהּ רוּחַ" – התעלפה או נדהמה
"וַתֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ: אֱמֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי…"

היא משבחת את עבדיו, את העם, את מזונו, את המקדש – ובעיקר: את אלוקי ישראל.


✨ מסרים מרכזיים מהמפגש:

1. חכמה אלוקית מול חכמה גשמית

המלכה באה עם שאלות על טבע – ומקבלת תשובות שמחברות בין שמיים וארץ.

2. ענווה מול יוהרה

שלמה מקבל את המלכה – אך לא מתרברב. הוא מייצג את ה'.
המלכה – למרות מעמדה – נועצת, שואלת ולומדת.

3. דיאלוג בין עמים

המפגש מדגים את ההשפעה החיובית של עם ישראל על אומות העולם.
לא בכיבוש – אלא בהשראה, חכמה וקדושה.


🕍 מקורות נוספים: בית המקדש ברקע

המפגש התרחש ככל הנראה בסמוך לבניית בית המקדש הראשון.

  • המלכה ראתה את המקדש – והתרשמה ממנו
  • היא למדה שהקדושה אינה רק רעיון – אלא מציאות אדריכלית־רוחנית
  • נתנה לשלמה מתנות – זהב, אבנים יקרות, בשמים נדירים

🧬 מסורות נוספות

באגדות חז"ל:

  • יש טענה כי שלמה התחתן עם מלכת שבא (רמז מוסרי בלבד)
  • אחרים אומרים שנשארו בקשר פוליטי בלבד

באיסלאם:

  • מוכרת בשם בילקיס
  • מכונה "מלכה חכמה שהתקרבה לה'"
  • הסיפור מופיע בסורת "אל־נמל" (הקוראן)

במסורת אתיופית:

  • נקראת מקדה
  • נחשבת לאם של השושלת המלכותית האתיופית
  • לפי המסורת – נולד להם בן בשם מנילק, מייסד ממלכת אתיופיה

💡 מוסר השכל לדורנו

  1. 👂 הקשבה – גם מי שחכם יכול ללמוד מאחרים
  2. 🤝 כבוד הדדי בין תרבויות – חכמה מתקיימת בדיאלוג, לא בהתנשאות
  3. 📜 תוכן על פני חיצוניות – כל השאלות של המלכה היו חיצוניות, אך התשובות – פנימיות ורוחניות

🧠 השלכות חינוכיות

  • הסיפור נלמד בבתי ספר כמודל לדיאלוג ערכי
  • מבטא העצמה נשית אמיתית – מלכה דעתנית אך פתוחה לשמוע
  • מחזק את הקשר בין חכמה, קדושה ואמונה

🪙 תגמול וסיום

"וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב…"
(מלכים א', י', י')

מלכת שבא מעניקה משלל אוצרותיה לשלמה – לא כשוחד, אלא כתודה על חכמה.
וזו אולי הפואנטה הגדולה של הסיפור כולו:

החכמה היהודית – אינה דבר שאפשר לקנות.
אך כשפוגשים אותה באמת – אי אפשר שלא להעניק לה מתנה.


🔗 קריאה להמשך

🕊 סיפורו של שלמה עם אשמדאי – המלך שגורש מכס המלכות ולקח מוסר נצחי