✅ קטגוריה: היסטוריה לפי עדות / יהדות כורדיסטן
📍 מבוא – היהודים בין ההרים
יהדות כורדיסטן היא מהקהילות העתיקות והמיוחדות בתולדות עם ישראל.
בין הרים, נהרות וכפרים מרוחקים – חיו יהודים מאות בשנים, מנותקים לעיתים ממרכזי תורה אחרים, אך קשורים בכל ליבם למסורת, לארץ ישראל, ולשורשים התנ"כיים.
יהדות כורדיסטן יצרה לעצמה תרבות, לשון ומנהגים ייחודיים – תוך שמירה עיקשת על הזהות היהודית גם במצבים קשים.
🕰️ ראשית ההתיישבות – ימי בית ראשון?
- מסורת יהדות כורדיסטן טוענת ששורשיה החלו בימי חורבן בית ראשון (586 לפנה"ס).
- מקומות ההתיישבות תואמים את גלות אשור – "חלח, חבור, גוזן".
- אזור כורדיסטן כולל כיום חלקים מעיראק, איראן, טורקיה וסוריה – אזור הררי קשה אך מבודד ובטוח יחסית.
🏞️ יהודים חיו בכפרים ובעיירות קטנות, לעיתים לצד מוסלמים, לעיתים בקהילות מבודדות.
🧑🤝🧑 דמותה הייחודית של הקהילה
- דיברו ארמית יהודית – ניב ייחודי הקרוב ללשון חז"ל.
- שמרו בקפדנות על מצוות – גם במצבים של עוני ובידוד.
- נטו לעיסוק בעבודת אדמה, חייטות, רפואה, סחר, שזירת תכשיטים.
- הקהילה נשאה מאפיינים מסורתיים מאוד:
- לבוש שונה.
- שמירה על טהרה ונידה.
- שופרות מקומיים בעבודת יד.
- פיוטים ארמיים.
📿 נשות כורדיסטן נודעו באדיקותן ובקיום טקסי נשים מסורתיים עתיקים.
📖 לימוד תורה וקשר למסורת
- חינוך דתי היה מרכז החיים:
- ילדים החלו ללמוד חומש מגיל צעיר.
- נערים למדו משניות, גמרא, מדרשים.
- קראו בפשטות בארמית – שפת הדיבור והלימוד.
- לעיתים קיבלו מכתבים מחכמי בבל, ולעיתים אף שלחו שאלות הלכתיות.
- בכל שבת וחג – הושמעו דרשות בארמית מקומית ומרגשת.
📜 במקביל ללימוד – נשמרו פיוטים ושירים נדירים בשפה הארמית ובניגון מקומי.
🌄 קשר עמוק לארץ ישראל
- יהודי כורדיסטן ראו בארץ ישראל יעד רוחני, לאומי ומשיחי.
- לאורך הדורות קיימו קשרים עם שליחים מירושלים ועם חכמי צפת.
- רבים פקדו קברי צדיקים בארץ ואף תרמו כספים ליישוב היהודי.
- במאה ה־19 וה־20 – עלו רבים לארץ בגלים:
- דרך סוריה וטבריה.
- חלקם התיישבו בירושלים, בצפת, בטבריה ובשכם.
✡️ היו משוכנעים כי הם צאצאי עשרת השבטים – ולעיתים גם קראו לעצמם כך.
🧵 לבוש, מוזיקה ומנהגים
- הלבוש כלל בגדי צמר, עיטורי כסף, וחגורות ארוכות.
- נשים לבשו שמלות חג צבעוניות עם תכשיטי כסף רקומים.
- נגינה בכלי מיתר מסורתיים, ולחנים עתיקים שמורים במסורת.
- טקסי נישואין וברית מילה כללו פיוטים, ריקודים וקריאה ציבורית בארמית.
🎶 שירים כמו "בר יוחאי" או "אנא בכח" זכו ללחנים ייחודיים בקהילות כורדיסטן.
🔥 קשיים, פרעות ועמידה עיקשת
- לעיתים סבלו הקהילות מהתקפות של שבטים מוסלמים:
- שריפת בתים.
- חטיפת ילדים ונשים.
- כפייה דתית.
- למרות זאת – כמעט ולא התבוללו.
- שמרו על גבולות ברורים בינם לבין שכניהם.
🛡️ הקהילה נודעה בכוחה הרוחני – ובאמונה עמוקה ויציבה.
🌍 פיזור ועלייה במאה ה־20
- עם קום מדינת ישראל, עזבו מרבית יהודי כורדיסטן את כפריהם:
- תחילה לסוריה וירדן.
- בהמשך – דרך מבצעי עלייה (בעיקר בשנות ה־50–60).
- רבים התיישבו בישראל, במיוחד בערי פיתוח, מושבים ובשכונות:
- ירושלים, עפולה, בית שאן, קריית שמונה, טבריה ועוד.
🚜 הקימו קהילות חדשות – תוך שמירה על מסורת ייחודית ורוח בלתי שבירה.
🌟 סיכום
יהדות כורדיסטן אינה רק עוד קהילה בגלות – אלא גשר חי בין ימי התנ"ך לעת החדשה.
היא שמרה על שפה, מסורת, חינוך ואמונה – גם כשאיש לא שמע עליה.
וכשהגיעה השעה – היא עלתה לארץ, עם מטען של זהות אותנטית ומקורית שאין שנייה לה.