🎶 פיוט – אוחיל יום יום אשתאה
עדה: יהדות מרוקו
מחבר: רבי דוד בוזגלו
מועד שירה: מוצאי שבת, שבתות פיוט, הילולות
✡️ טקסט מלא של הפיוט:
אוחיל יום יום אשתאה,
לראות בנעם זיו יופיך
אשכח כל חליי ומכאוביי,
באור פניך ובטובךאשירה לך בעודי,
ואהגה בלילות חוקיך
אדמה כעלי שושנה,
בבוא דודי לגניךעורי צפון ובואי תימן,
תפח רוח בשמיכה
נתנה ריחה ונערכה,
ערש לשכב לך בתוכהביום חתונתו,
וביום שמחת לבו
ישקני מנשיקות פיהו,
יפיל פחדו על אויבויפה את רעייתי,
אין דופי כל מום בך
קרבה אליי אחותי כלה,
ואל תרחיקי מנגד עיניךבואי כלה אל גני,
ואני ארוץ לקראתך
אשמח בך ואעלוץ,
אשיר מזמור לכבודךאעלה בתמר אוחזה,
בסנסניו ארוממך
מתוקה אהבתך מיין,
וניחוחך מכל בשמיך
🕍 רקע והסבר על הפיוט
"אוחיל יום יום אשתאה" הוא אחד הפיוטים היפים והעמוקים במסורת יהדות מרוקו. נכתב ע"י רבי דוד בוזגלו, גדול פייטני צפון אפריקה במאה ה־20. הפיוט מבטא כיסופים לקב"ה בשפה שירית שופעת רמזים לשיר השירים, מלאת אהבה, געגועים, תקווה וגאולה.
🔹 סגנון השירה: הפיוט מושר בלחן מסורתי – לעיתים בקצב איטי לעורר רגש, ולעיתים בלחן שמח ומעודד רוח.
🔹 שימוש קהילתי: נהוג לשיר אותו בליל מוצ"ש, בלילות פיוט ("ליל שירה"), בהילולות, ולעיתים בחתונות.
🔹 הקשר לשבת: הפיוט מתאר את צאת השבת כפרידה מהשכינה, בשילוב כמיהה לשוב ולהתקרב – רגש עמוק הקיים בתפילת ערבית של מוצ"ש ובפיוטי "שבעה קולות".
📜 מבנה וסמלים בפיוט:
| שורה בפיוט | פירוש וסמל |
|---|---|
| "אוחיל יום יום אשתאה" | האדם משתוקק יום יום לראות את פני ה׳ – כמיהה לשכינה. |
| "בואי כלה אל גני" | רמז לגאולה – ה׳ מזמין את כנסת ישראל לגנו, לבית המקדש. |
| "אשכח כל חליי ומכאוביי" | חיבור לקב״ה הוא ריפוי – גופני ונפשי. |
| "עורי צפון ובואי תימן" | רמז לשיר השירים – תיאור של התעוררות רוחנית וקרבת אלוהים. |
🪶 על רבי דוד בוזגלו
רבי דוד בוזגלו (1903–1975), היה משורר ופייטן דגול ממרוקו, יליד העיר מרקש, עיוור מלידה אך בעל זיכרון מופלא ויכולת מוזיקלית נדירה. חיבר מאות פיוטים, שירת בקהילות ברחבי מרוקו, ועלה לארץ בשנת 1965.
כונה "פייטן הדור" והיה דמות אהובה ומוערכת הן בקהילה המרוקאית והן בקרב שוחרי הפיוט בארץ. חידש והנגיש את מסורת הפיוט לדור הצעיר.