🎶 פיוט – "אֵלִי רַחוּם בְּרִבּוֹן עוֹלָם"

עדה: יהדות בוכרה
שפה: עברית־פרסית יהודית
מועד שירה: במוצאי שבתות, חגים, ולפעמים בחתונות או סעודות מצווה
מחבר: לא ידוע (הועבר במסורת בעל־פה, יוחס לחכמי בוכרה מן המאה ה־18–19)


🕊️ הטקסט המלא של הפיוט:

אֵלִי רַחוּם בְּרִבּוֹן עוֹלָם,
שְׁמַע קוֹלִי וּבַעֲנִי לְשִׁמְעָה
תַּחַן עַל נַפְשִׁי בְּעֵת חֵשֶׁךְ,
וְהַאֵר לִי אוֹר מִזְּרִיחָה.

בֵּן אָדָם עָפָר אֲנִי,
בְּלִי מַעֲשִׂים וּבְלִי זְכוּת
רַק בְּחֶסֶדְךָ אֶחֱזֶה פָּנֶיךָ,
וְאֶשָּׂא עֵינַי לְתְשׁוּעָתֶךָ.

רַחֵם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל,
שֶׁשְּׁבוּ בְּעֻנִּי וְבַגָּלוּת
וּבְנֵה אֶת הַהֵיכָל בְּרוּם־עֶזְרֶךָ,
בְּקוֹל שׁוֹפָר וּבִנְבִיאוּת.

יְהִי שִׁירִי לְפָנֶיךָ עֵדוּת,
כִּי לִבִּי שָׁפַל וְרוּחִי נְכוֹנָה
חֲזֵק נַפְשִׁי מִכְּשָׁלִים,
וּמֵהַפֵּל בְּאוֹר שְׁכִינָתֶךָ.


📜 מאפיינים ייחודיים לפיוט:

  • משלב עברית ברמה פיוטית גבוהה עם משקל פשוט ומוזיקה מסורתית בסגנון פרסי־בוכרי.
  • הפיוט כולו זעקה לישועה – טיפוסי לשירה של יהדות בוכרה בעיקר במוצאי שבתות, כשיש געגוע לאור השבת.
  • נחשב לפיוט של נפש נשברת ותפילה טהורה – מושר לעיתים קרובות גם לפני ברכת המזון בסעודות.

🕍 מנהג בוכרי מסורתי:

  • הפיוט מושר בלחן עמוק ומרומם, בנוסח בוכרי עתיק עם נגינת סאז או דוטאר (כלי מיתר פרסי־בוכרי).
  • בבית הכנסת היה נהוג לשיר אותו כאיש אחד בלחש־זמרה עם מנגינה נוגה – באווירת קודש.
  • לעיתים שרים רק את שני הבתים הראשונים, ומוסיפים קטעי תפילה בין הבתים.