🎶 פיוט – "אֲגוּנָה שֶׁלִּי"

🎶 פיוט – "אֲגוּנָה שֶׁלִּי"

עדה: יהדות מרוקו
מחבר: רבי דוד בוזגלו (המשורר הלאומי של יהדות מרוקו)
מועד שירה: שירת הבקשות בלילי שבת חורפיים (לרוב לאחר חצות לילה), בעיקר בערים פֶּס, צפרו, מראכש, קזבלנקה

✡️ טקסט חלקי מתוך הפיוט:

אֲגוּנָה שֶׁלִּי אֲנִי בְּתוֹךְ גּוֹי נָכְרִי,
לְבַד עָלַי סָבְבוּ כָּל שַׁעֲרֵי שְׁאוֹל.
תְּחִנָּתִי אֵל הַמֶּלֶךְ שֶׁבַּשָּׁמַיִם,
אַל תַּעֲלֵם פָּנֶיךָ מִבַּת עַמֶּךָ.

📖 הסבר פיוטי:

הפיוט "אגונה שלי" נכתב על ידי רבי דוד בוזגלו, מגדולי פייטני מרוקו במאה ה־20, אשר שילב בין מסורת אנדלוסית עתיקה לתוכן אישי־לאומי עמוק.
הפיוט כתוב כמונולוג של אישה יהודייה שנשארה רחוקה מבעלה – משל לעם ישראל שנמצא בגלות, רחוק מאלוקיו.

• אגונה – סמל לעם היהודי בגולה, עזוב, בודד ומתפלל לגאולה
• שערי שאול – תיאור מצב של שפלות רוחנית
• תחינה אישית – אחת הסגולות של הפיוטים המרוקאים: רגש אמיתי ולא רק טקסט דתי

🕍 מנהגי שירה:

• הפיוט מושר בליל שבת במסגרת שירת הבקשות – סדרה של פיוטים אנדלוסיים־מרוקאים שמתבצעת ב־שעות הקטנות של הלילה.
• נהוג לשיר אותו במקאם סיקה או ראסט לפי השבוע בלוח המקאמים.
• בבית הכנסת בקזבלנקה או פאס, היו מקפידים על ביצוע מלא עם כל הכלים (עוד, קאנון, דרבוקה).

📜 משמעות הלכתית וסמלית: