✅ קטגוריה: היסטוריה לפי עדות / יהדות יוון
📍 מבוא – בין שירה לשורש
יהדות יוון התייחדה לא רק באורך חייה ההיסטורי, אלא גם באוצרות הרוח שלה.
שני עולמות תרבותיים התקיימו בה זה לצד זה:
- 🎭 הרומניוטים – קהילה יהודית מקומית שדיברה יאווניקה (יוונית יהודית), פיוטיה נשענו על מסורת בבל והארץ.
- 🎼 הספרדים – מגורשי ספרד שהתיישבו בסלוניקי ואיים סמוכים, נשאו עימם את שפת לאדינו ושירת אנדלוס.
המפגש בין התרבויות יצר סינתזה נדירה: פיוטים, שפה, שירה וחוכמה – בנוסח יווני.
🗣️ שפות הקהילה – יאווניקה ולאדינו
🗨️ יאווניקה – שפת הרומניוטים
- יוונית עתיקה־יהודית, שנכתבה באותיות עבריות.
- שימשה לתרגום התורה, כתיבת פיוטים, הספדים, חוזים ונדרים.
- הילדים למדו לקרוא בה לצורך תפילה, ולעיתים אפילו חומש.
📘 דוגמה: ברוך הבא בשם ה', תרגום ליוונית רומניוטית, במקצב שירי.
📜 לאדינו – שפת יהודי סלוניקי ורודוס
- ספרדית עתיקה־יהודית, עם מילים בעברית, ערבית, טורקית ויוונית.
- דיברו בה בבית ובשוק, כתבו בה עיתונות ופיוטים.
- שפת שירה, געגוע, רגש – ולפעמים גם הומור.
🎵 דוגמה: "אדיו קֶרידה" – שיר לאומי של מגורשי ספרד.
📖 פיוטים ופיוטניות – בין ספרד לבלקן
פיוטים רומניוטיים
- נאמרו בשבתות וחגים – חלקם עתיקים מאוד.
- התאפיינו בקצב איטי, הדגשה של היגוי, ותוכן מוסרי עמוק.
- רבים מהם תורגמו מהעברית ליאווניקה, והיו מושרים בציבור.
🕊️ פיוטי סליחות נאמרו בניגון חרישי – לעיתים גם בנוכחות נשים.
פיוטים ספרדיים (לאדינו)
- שירי קודש לקראת שבת: "בואי כלה", "לכה דודי" – בלחן לאדינו.
- שירי חופה וחתונה – בלאדינו נשי־עממי.
- פיוטי הגדה של פסח – תורגמו ללשון העם וצוּרו בשירה.
💃 הנשים שרו פיוטים בעצמן – בעיקר בחנוכה ובט"ו באב.
🎶 מוזיקה וכלי נגינה
- החזן היה גם פייטן – בקול חם, לעיתים עם כלי מיתר יווניים.
- שירת מקהלה הייתה נפוצה – גברים ונערים יחד.
- כלים נפוצים:
- בוזוקי – כלי יווני מלווה פיוטים.
- טמבור – כלי מיתר טורקי.
- כלי הקשה – לעיתים אפילו סירים מחצר בית הכנסת.
🎼 חלק מהלחנים השתמרו והוקלטו מחדש בישראל בשנות ה־90.
📚 תרבות כתובה והעיתונות היהודית
- בסלוניקי פעלו יותר מ־15 עיתונים יהודיים – רובם בלאדינו.
- כתבי עת ספרותיים – שעסקו בפיוטים, היסטוריה ויהדות.
- בתי דפוס הוציאו עשרות ספרים בשתי השפות:
- סידורי תפילה.
- מדרשים מתורגמים.
- ספרות ילדים בלדינו.
📰 העיתון הידוע ביותר: "לה איפוקה ישראליטה" – יצא לאור עד 1941.
👩🏫 תרבות חינוך
- לימוד פיוטים – חלק בלתי נפרד מהחינוך הקהילתי.
- שיעורי ערב למבוגרים – ביאווניקה ולדינו.
- חגיגות חגים כללו שירה, הצגות ונאומים פיוטיים.
🧒 ילדים נטלו חלק בתפילות – מתוך שינון הפיוטים והמנגינות.
🕍 פיוטים בשבת ובחג
- תפילת שחרית – נמשכה עד שעות הצהריים, עם פיוטים ייחודיים לכל שבת.
- חגי תשרי – שילוב של פיוטי סליחות, שירת ציבור וניגונים יווניים עממיים.
- פסח – קריאה דרמטית של ההגדה בלאדינו.
🥣 פיוטים נכתבו גם לאירועים משפחתיים – כמו ברית מילה וסעודת הודיה.
🌟 סיכום
פיוטיה ושפותיה של יהדות יוון אינם רק זיכרון – אלא אוצר חי של רוח יהודית ששרדה גלויות, גירושים, ואף שואה.
בין רומניוטים לספרדים, בין לאדינו ליאווניקה – יהדות יוון השכילה לאחד תרבויות לשירת קודש אחת.
וכיום, בבתי הכנסת בישראל ובעולם, מנגינותיהם עוד מהדהדות – כמו קול דורות המבקש לא להישכח.