🎵 פיוט טריפוליטאי – "בר יוחאי"

מסורת: קהילת יהודי טריפולי בלוב
מחבר: רבי שמעון בן לביא (ט"ו שבט ה'תקכ"ו – ק"ג בט' תרע"א), רופא, קבליסט ופייטן ידוע בקהילה הטריפוליטאית.


📜 מילות הפיוט – בר יוחאי

**בר יוחאי נמשחת אשׁריכה,
שמן שׂשון מחבריך.**

בר יוחאי שמן משחת קודש נמשחת ממדת הקודש…
(כל אחד מבתי הפיוט מתחיל ב"בר יוחאי", ומשלב בתוכו את אותיות שמו של המחבר לפי הסדר)


🔍 רקע משמעותי

  • רבי שמעון בן לביא שהה בגלות טריפולי, ושימש רופא למושלים ואף הוביל רוחנית את הקהילה באותה תקופה hidabroot.org.
  • הפיוט הפך לסמל קבליסטי במשפחות ובבתי כנסת, ונאמר מספר שוב בליל שבת בקהילות רבות (בקיבוץ שבת) .

💡 חידוש משמעותי מאת שי שלמה אלימלך

רבי שמעון בן לביא, לאחר שראה את נפלאות הנס והקהילה נשענה עליו – חיבר את הפיוט כמעין “הכנסת אורחים הרוחנית” לכל אחד.
חידוש:

בעריכה המסורתית, כל בית בפיוט ממותג לאות אחת בשם המחבר – כך כל בית הוא בשורה אישית וקבליסטית לקהל.

הרצב הזה משקף את עקרון ההכללה של הרוחניות – שיש בכולנו זיק של קדושה, אפילו אם בשמות (אותיות) שונים, וזו החזון שמוציא את הקהילה מכל גלות.


🔗 הקשר לליטורגיה עדתית

פיוט זה מושר לעיתים בליטורגיה של קבלת שבת, כיוון שמזכיר את קדושת שבת וחוויית השכינה. בארץ ובתפוצות, כולל בישראל, נוסח זה הובא על-ידי תלמידי האריז"ל וקהילות צפון-אפריקאיות hidabroot.org.


📚 מקורות לתוספות וללימוד


✅ סיכום קצר

  • פיוט "בר יוחאי" הוא פנינת מורשת רוחנית של יהדות טריפולי.
  • נכתב על ידי המרגש רבי שמעון בן לביא – רופא ופייטן קהילתי.
  • אחד ממאפייניו: אותיות שמו בכל בית, המסמלות שכל שחקן-קורא הוא חלק מהיצירה.
  • מתאמץ עד היום בנוסחים של שבת, קבלת שבת וקהילות צפון-אפריקאיות.

    📜 מילות הפיוט – נוסח מלא

בַּר יוֹחָאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ, שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ:

בַּר יוֹחָאי, שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ, נִמְשַׁחְתָּ מִמִּדַּת הַקֹּדֶשׁ, נָשָׂאתָ צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ, חָבוּשׁ עַל רֹאשְׁךָ פְּאֵרֶךָ:

בַּר יוֹחָאי, מוֹשַׁב טוֹב יָשַׁבְתָּ, יוֹם נַסְתָּ, יוֹם אֲשֶׁר בָרַחְתָּ, בִּמְעָרַת צוּרִים שֶׁעָמַדְתָּ, שָׁם קָנִיתָ הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ:

בַּר יוֹחָאי, עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים, לִמּוּדֵי ה' הֵם לוֹמְדִים, אוֹר מֻפְלֶא אוֹר הַיְקוֹד הֵם יוֹקְדִים, הֲלֹא הֵמָּה יוֹרוּךָ מוֹרֶיךָ:

בַּר יוֹחָאי, וְלִשְׂדֵה תַפּוּחִים, עָלִיתָ לִלְקוֹט בּוֹ מֶרְקָחִים, סוֹד תּוֹרָה כְּצִיצִים וּפְרָחִים, נַעֲשֶׂה אָדָם נֶאֱמַר בַּעֲבוּרֶךָ:

בַּר יוֹחָאי, נֶאֱזָרְתָּ בִּגְבוּרָה, וּבְמִלְחֶמֶת אֵשׁ דַּת הַשַׁעְרָה, וְחֶרֶב הוֹצֵאתָ מִתַּעְרָהּ, שָׁלַפְתָּ נֶגֶד צוֹרְרֶיךָ:

בַּר יוֹחָאי, לִמְקוֹם אַבְנֵי שַׁיִשׁ, הִגַּעְתָּ לִפְנֵי אַרְיֵה לַיִשׁ, גַּם גֻּלַּת כּוֹתֶרֶת עַל עַיִשׁ, תָּשׁוּרִי וּמִּי יְשׁוּרֶךָ:

בַּר יוֹחָאי, בְּקֹדֶשׁ הַקָדָשִׁים, קַו יָרוֹק מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת סוֹד חֲמִישִׁים, קָשַׁרְתָּ קִשְׁרֵי שִׁי"ן קְשָׁרֶיךָ:

בַּר יוֹחָאי, י וּ"ד חָכְמָה קְדוּמָה, הִשְׁקַפְתָּ לִכְבוֹדוֹ פְנִימָה, לֵ"ב נְתִיבוֹת רֵאשִׁית תְּרוּמָה, אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח זִיו, אוֹרֶיךָ:

בַּר יוֹחָאי, א וֹר מֻפְלֶא רוּם מַעְלָה, יָרְאתָ מִלְהַבִּיט כִּי רַב לָהּ, תַּעֲלוּמָה וְאַיִן קוֹרָא לָהּ, נַמְתָּ עַיִן לֹא תְשׁוּרֶךָ:

בַּר יוֹחָאי, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתֶּךָ, אַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶךָ, וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ.