יהדות עיראק, מהקהילות העתיקות והמרכזיות בעם ישראל, שמרה בקנאות ובאהבה על מנהגי חגי ישראל.
מראש השנה ועד שמחת תורה, מפסח ועד סוכות – כל חג צויין בייחוד, פיוט, וטעמים מקומיים.
במאמר זה נסקור כמה ממנהגי החגים הייחודיים ליהדות עיראק – ונדגיש את הערכים שמאחוריהם.
🍯 ראש השנה – סדר מיוחד וסימנים ייחודיים
- יהודי עיראק נוהגים לומר את "יהי רצון" לפני כל סימן – אך בסדר ייחודי ושונה מעדות אחרות.
- הסימנים כוללים: סלק, קרא (דלעת), כרתי, תמרים, רימון, תפוח בדבש – וגם שעועית (רוביא).
💡 המיוחד: ברכת הבנים נעשית לפני הקידוש – עם כיסוי הראש בטלית ע"י האב.
🍞 יום כיפור – תפילה מרגשת עם טעמי בבל
- הסליחות נאמרות בלחן ייחודי ועצוב – עם מענה הקהל לאחר כל שורה.
- פיוט מרכזי: "אל נורא עלילה", "לך אלי תשוקתי" – במנגינה מסורתית.
- בבית הכנסת נהגו להשתמש במנורה עם שמן – כסמל לנשמה הטהורה.
🏠 סוכות – סוכה פשוטה, שמחה מרובה
- נהגו לקשט את הסוכה בפסוקים כתובים בעבודת יד, לא בקישוטים נוצצים.
- האתרוג נעטף בבד לבן, והושם בתוך כלי מעוטר.
- פיוטים לשבת חול המועד כללו שירים מקומיים כמו "ושמחת בחגך" בלחן בבלי.
📖 שמחת תורה – שילוב ריקודים, פיוטים ולימוד
- ההקפות נעשו בשירה וריקודים קצובים, עם קריאת מזמורי תהילים בין לבין.
- נהגו לקרוא קטע קצר מהזוהר – כסגולה לשפע.
- הילדים קיבלו עוגות דבש עטופות עם פסוקים כתובים ביד.
🍞 פסח – מצות עבודת יד וסדר קצר ומדויק
- נהגו לאפות את המצות בבית או בבית הכנסת – במאפייה מיוחדת.
- בליל הסדר – קראו את ההגדה בנוסח בבלי – שונה מהנוסח הספרדי הרגיל.
- אכלו סמבוסק אגוזים, חרוסת מתובלת בקינמון ומרק עוף צלול.
💡 קריאת ההגדה נעשתה בשירה אחידה – כל המשפחה יחד, שורה-שורה.
🎇 שבועות – לילה של לימוד, פיוטים וסעודה חלבית
- לימוד כל הלילה מתוך "תיקון ליל שבועות" – עם פיוטים עתיקים וסיפורים מהתלמוד הבבלי.
- לא נהגו לשתות קפה – אלא תה מר (תה שחור עם הל) לשמירה על הערות.
- נהגו לתת מנת מתנה לילדים – שקית עם ממתקים ופסוק תורה.
✨ ערך מוסף – חג שמח עם שורש, טעם וזהות
ביהדות עיראק החגים לא היו רק ימים טובים – אלא הזדמנות להעביר מסורת, להעמיק באמונה, ולחזק קשר משפחתי־קהילתי.
דרך הפיוט, המאכל, הברכה והדיוק – נשמרה זהות יהודית עמוקה ובלתי מתפשרת.