קהילות יהודי יוון – ובראשן סלוניקי, רודוס, יואנינה ואתונה – שמרו בקפדנות על חגי ישראל לאורך הדורות, תוך שילוב מסורות מקומיות, פיוטים בלדינו ורומניוטית, ומאכלים מסורתיים יחודיים. החגים היו הזדמנות להתכנסות קהילתית עמוקה ולביטוי של זהות יהודית חיה.
🍎 ראש השנה ויום כיפור
- פיוטים בלדינו כמו "אי ני טו מדרי" נאמרו בתחילת התפילות.
- קהילות רבות נהגו להתחיל את ראש השנה בברכת הילדים על ידי ההורים.
- נהגו לאכול תפוח בדבש, רימון ודלעת מבושלת.
- יום כיפור לווה בתפילות מלאות רגש בנוסח רומניוטי־יווני.
- "כל נדרי" נאמר בלחן איטי־מרגש שהועבר במסורת משפחתית.
🏠 סוכות
- הסוכה קושטה בענפי זית, עלי גפן ותפוזים – בשימוש בצמחייה מקומית.
- מנהג ייחודי בקהילות מסוימות היה לתלות מטבעות זהב על הסכך – כסמל לברכה ופרנסה.
- בסיום ימי הסוכות נערכו סעודות עם אורחים רבים – כ"סוכת אושפיזין" של ממש.
🕎 חנוכה
- נהגו להדליק נרות עם נרות שמן מקומיים – בקעריות חרס מסורתיות.
- ילדים קיבלו "חנוכיות נחושת קטנות" במתנה מהסבים.
- המאכלים כללו סופגניות קטנות ממולאות גבינה או דבש, ומיני בצק מטוגנים בשם לוקומאדס.
📜 פורים
- קריאת מגילה נעשתה בבית הכנסת בניגון רומניוטי מיוחד.
- ילדים התחפשו לדמויות מקראיות בתלבושות מסורתיות שנתפרו בבית.
- נהגו להכין "אזני המן" עם מלית תמרים ואגוזים, ולעיתים עם ריבה מרירה.
🍞 פסח
- סדר פסח כלל שירה של חד גדיא ו-אחד מי יודע בלאדינו.
- המצה הייתה רכה ודקה יותר מהמקובל.
- היין היה יין ענבים מקומי או תירוש שהוכן בבית.
- ביעור חמץ נעשה עם מטאטא מיוחד שנשמר כל השנה לשם כך.
🔥 ל"ג בעומר ושבועות
- בל"ג בעומר נערכו מדורות קטנות בשכונות, בדגש על סמליות ולא על גודל.
- בשבועות נהגו להביא קישוטים ירוקים לבית הכנסת וללמוד בליל החג פרקי תהילים ושיר השירים.
- המאכלים כללו פשטידות גבינה, סלטי ירק מקומיים, ולחם שטוח.
🕯️ תשעה באב
- תפילת איכה נאמרה בלחן מיוחד, לעיתים בשילוב ניגונים מקומיים יווניים־מזרחיים.
- נהגו לשבת על הרצפה ולכבות את האורות בבית הכנסת.
- ביום זה לא נאמרו ברכות פרט לתפילות החובה.
🌍 חגים ומשמעות בקהילות יוון
החגים שימשו כעוגן זהותי – גם בתקופות של רדיפה, וגם לאחר השואה. בקהילת סלוניקי, למשל, התאספו שרידי הקהילה שנותרו אחרי המלחמה כדי לשחזר את מנהגי החג – באהבה ובכאב.
✨ ערך מוסף – ללמוד מהם היום
- פשטות, קהילתיות, ושמירה על שפה ופיוטים – גם בתנאים לא פשוטים.
- החג ביוון היה חג של הלב – לא של הקישוטים. זהו מסר חזק לימינו.