הילולה – יום פטירתו של צדיק – נחשב ביהדות מרוקו לא ליום אבל, אלא ליום של שמחה רוחנית.
לא כיוון ששמחים על מותו, אלא מתוך אמונה שצדיק במותו ממשיך לפעול בשמיים – והיום הזה מביא ישועה, סגולה וברכה.
יהדות מרוקו שמרה על מסורת עשירה של הילולות, מקומיות וידועות, שנחגגו באהבה, שירה, אוכל מיוחד ותפילות מלאות רגש.
🔸 1. מהי הילולה לפי המסורת המרוקאית?
- הילולה פירושה: “שירה, שמחה, התעלות רוחנית” – זכר ליום הסתלקות הצדיק.
- נהגו לומר: “הצדיק עולה למעלה – ואנו מתחברים דרכו”.
- רבים נהגו להדליק נר ולתת צדקה באותו יום.
🔸 2. ההילולות הגדולות במרוקו
- רבי עמרם בן דיוואן – הצדיק המרכזי ליהודי מרוקו. אלפים עלו לקברו בוווזאן מדי שנה.
טקסים כללו: הדלקת מדורות, סעודות, קריאת תהילים, ותהלוכות נרות. - רבי דוד אבוחצירא – בצפון מרוקו.
רבים נהגו לעלות אליו בערב ל"ג בעומר, לשהות במקום, ולהתפלל כל הלילה. - בנו רבי ישראל אבוחצירא (הבבא סאלי) – הילולתו נמשכת גם בישראל עד היום – בנתיבות.
- צדיקים נוספים: ר' רפאל אנקווא, ר' כלפון משה הכהן, ר' משה בן מימון (הרמב"ם).
🔸 3. איך חגגו את ההילולה בפועל
- מדליקים נרות רבים, כוסות מים עם שמן או שמן זית.
- קוראים פרקי תהילים, אומרים בקשות (תחינות), מזכירים שמות לברכה.
- מתקיימת סעודה חגיגית: עם קוסקוס, דגים חריפים, פירות יבשים ועוגיות מסורתיות.
- שרים פיוטים ייחודיים לצדיק, ומספרים עליו סיפורים – לפעמים בבכייה של שמחה.
🔸 4. תפקיד הנשים והילדים
- נשים הדליקו נרות, שרו פיוטים, ובישלו מאכלים מסורתיים עם ברכה.
- ילדים התבקשו לעמוד ליד הנרות ולברך – “כי תפילתם זכה יותר”.
- לעיתים חילקו ממתקים לילדים כסמל לשמחת הצדיק.
🔸 5. הילולות בישראל – שימור המסורת
- העלייה לישראל לא ביטלה את ההילולות – אלא חיזקה אותן:
- הילולת הבבא סאלי בנתיבות
- הילולת ר' עמרם בן דיוואן בירושלים ובאשדוד
- טקסי הדלקת נר בכל בית מרוקאי ביום ההילולה – גם ללא עלייה לקבר.
- בתי כנסת מרוקאים ברחבי הארץ מקיימים מדי שנה ערבים מיוחדים:
סעודה, לימוד, שירה משותפת, וסיפורים על הצדיק.
🕊️ סיכום
ההילולה המרוקאית היא שילוב מרגש של מסורת, אהבה לצדיקים, שמחה פשוטה ותקווה בלב.
לא מדובר בטקס חיצוני – אלא בקשר חי בין יהודי לצדיק שמהווה עבורו גשר של קדושה.
זהו יום שממלא את הבית באור, תפילה, ברכה וסיפורי מופת.
✡️ ביהדות מרוקו נוצר עולם עשיר של אמונות ומנהגים סביב עין הרע, קמעות ושמירה רוחנית. ממלח בכיס, דרך מים מקודשים ועד חוטים צבעוניים – כל פרט נחשב לסגולה עתיקה שהועברה מדור לדור. השילוב בין מסורת יהודית עמוקה לבין יסודות מיסטיים מהקבלה והתרבות המקומית יצר מנהגים מרתקים. להיכרות עם עולמם של הקמעות, הסגולות וההגנות הרוחניות, בקרו בעמוד אמונות ומנהגים ביהדות מרוקו – עין הרע, קמעות וסגולות.