ההילולה – יום פטירתו של צדיק – נחשבת ביהדות תוניסיה ליום של שמחה רוחנית והתעלות, ולא של אבל.
הצדיקים נחשבו לא רק למנהיגים רוחניים אלא כצינור ברכה בין שמיים לארץ.
ביום ההילולה נהגו לקיים תפילות, פיוטים, הדלקת נרות, סעודות חגיגיות וסיפורי מופת – שהיו חלק בלתי נפרד מהמסורת היהודית בצפון אפריקה.
🔸 1. מהי הילולה בתפיסה התוניסאית?
- "הילולה" = שמחה, שירה, התחברות לנשמת הצדיק ביום הסתלקותו מהעולם.
- נהגו לומר: הצדיק לא מת – הוא עלה לשמיים להמליץ טוב עלינו.
- רבים הדליקו נרות, תרמו צדקה, קראו תהילים, ולעיתים קיימו סעודת מצווה גדולה.
🔸 2. הילולות מרכזיות בקהילות תוניסיה
🕯️ ר׳ שמעון לביא
- מחבר הפיוט "בר יוחאי", גדול מקובלי לוב ותוניס.
- ההילולה כללה פיוטים, קריאת זוהר, לימוד משניות וסעודה.
🕯️ ר׳ מסעוד אל־עזראי
- מקובל ודרשן נודע שהותיר קמיעות וסגולות רבות.
- בהילולתו: הנשים הדליקו נרות ושרו פיוטים, הילדים קיבלו ברכות וממתקים.
🕯️ ר׳ חיים חורי
- אב בית הדין בתוניס וגדול פוסקי ההלכה.
- בהילולה – התקיימו שיעורי תורה מיוחדים, תפילות בציבור, והדלקת נר נשמה ענקית בבית הכנסת.
🕯️ ר׳ ישועה בסיס
- רב, חזן ומשורר תוניסאי חשוב, שהשאיר פיוטים ונוסחים.
- הילולתו כללה קריאה בפיוטיו, ושירה בציבור.
🔸 3. איך נערכה ההילולה בקהילה
- ההכנות: ניקיון בית הכנסת, הכנת נרות שמן רבים, כתיבת שמות לברכה.
- האירוע:
- הדלקת נר מרכזי.
- קריאת פרקי תהילים, פיוטים בציבור.
- קריאת סיפורים על הצדיק – ניסים, עזרה לעניים, תיקוני נשמה.
- סעודה עם תבשילים מסורתיים: קוסקוס, מרק חריף, עוגיות מתובלות.
🔸 4. מקום הנשים בהילולה
- נשים מילאו תפקיד מרכזי:
- שרו פיוטים בלשון ערבית-יהודית.
- חילקו צדקה בשמו של הצדיק.
- ביקשו ברכות לזרע בר קיימא, שלום בית, רפואה וישועה.
🔸 5. שימור ההילולות בישראל
- עם העלייה לארץ – חלק מההילולות הועתקו לבתי כנסת בארץ:
- הילולת ר׳ שמעון לביא נחגגת במקומות שונים בישראל.
- משפחות רבות ממשיכות להדליק נר נשמה ביום הפטירה ולערוך סעודה ביתית.
- בתי כנסת בנוסח תוניס מקיימים ערבי הילולה עם פיוטים וניגונים מסורתיים.
🕊️ סיכום
ההילולה בתוניסיה הייתה לב פועם של אהבת הצדיקים.
היא לא הייתה רק טקס – אלא ביטוי של קשר חי בין העם לדמויות רוחניות שהאירו את דרכם.
היום הזה נשאר עדות מרגשת לכוח האמונה, הפיוט, הסיפור – והקהילה כולה.