בקהילות יהודי פרס, האוכל מעולם לא היה רק טעים – הוא היה חלק מהסיפור היהודי.
כל חג קיבל את צבעו, טעמו וריחו – דרך מנות מסורתיות שעברו מדור לדור, וכל אחת מהן נושאת משמעות דתית, משפחתית ולאומית.
המאמר סוקר את המאכלים המרכזיים בחגי ישראל – כפי שהוגשו בבתי היהודים באיראן, בערים כמו טהראן, שיראז, אספהאן, המדאן וקהילות נוספות.
🍯 ראש השנה – מתיקות עם עומק
- שיריני – עוגיות חג מסורתיות מקמח, שומשום, מים וגרידת תפוז.
- פולו בה קינואה – אורז עם תמרים, צימוקים, קינמון וקצת רימונים.
- דגים עם תבלינים פרסיים – סמל לפריון ושפע.
💡 המשמעות: שיהיה השנה שפע, רכות, מתיקות ושלום.
🪔 חנוכה – שמן, גבורה וזיכרון
- קוביות תפוחי אדמה מטוגנות – מזכירות את הנס שבשמן.
- ספינג’ פרסי (דומה לסופגניה או זלביה) – טבולה בסירופ מתקתק.
- קהילות רבות שילבו גם קינוחים מבוססי חלב ושקדים – לזכר היוונים שאסרו את חלב ובשר היהודים.
🫓 פסח – יציאה ממצרים בטעם פרסי
- מרק קניידלך פרסי – כופתאות קמח תפוחי אדמה עם תיבול עדין.
- חסה מגולגלת באורז ועשבי תיבול (דולמה) – סמל לעבדות שהתגלגלה לגאולה.
- חרוסת פרסי – שונה מאוד מהאשכנזי: כולל תמרים, רימונים, אגוזים, קינמון, שומשום ותפוחים.
💡 החרוסת הוכנה שעות רבות מראש – כמעשה של כבוד לחג.
📜 פורים – משתה כיד המלך
- קובייה סבזי – תבשיל ירקות ירוקים עם עוף או בשר – נחשב למאכל שמח ויוקרתי.
- אז’יל – תערובת של פיצוחים, סוכריות, פירות יבשים שניתנת כמשלוח מנות.
- עוגות פרסיות ממולאות בתמרים או אגוזים – כהכנה לסעודת פורים.
🍞 שבועות – חלב, שוקולד ומסורת
- עוגות גבינה עם טעם של ורדים או הל
- מרק לבן סמיך – על בסיס יוגורט ובורגול
- מיני קובות ממולאות גבינה רכה וירק
המאכלים הוגשו על רקע לבן, סמל לטוהר וקבלת התורה.
✨ ערך מוסף – אוכל כסמל לזהות יהודית בפרס
האוכל, אצל יהודי פרס, לא היה רק צורך – הוא היה הצהרה של יהדות חיה.
כל מתכון נשמר בפנקסים משפחתיים, כל תבלין סומן במשמעותו, וכל מאכל לווה בסיפור או פיוט.
לילדים הוסבר על משמעות כל דבר – למשל מדוע טועמים חרוסת, מדוע מכינים מתוק בראש השנה, ולמה אסור חמץ.