פסח המרוקאי הוא מהחגים המרהיבים במסורת יהדות מרוקו – החל מהכנות מוקדמות מאוד, דרך לילה ראשון עמוס פיוטים, וכלה באירועים מיוחדים בתוך ימי חול המועד.
אבל מעבר למנהגים הידועים כמו ה"מימונה", ישנם מנהגים נדירים ומרגשים שנשמרו רק בקהילות מסוימות – והם מהווים אוצרות לא מוכרים של זהות יהודית עמוקה.
🔹 1. מנהג “לחם העניים לפני בדיקת חמץ”
- ערב לפני בדיקת חמץ, היו לוקחים פת לחם קשה, עוטפים אותו בבד, ונותנים אותו לילד לומר: "כְּדֵי לִזְכּוֹר מָה שֶּאָכַלְנוּ בְּעֶבְדוּת וּבַבִּזָּיוֹן."
- לאחר מכן נשרף עם שאר החמץ – והאמינו שזו סגולה לכפרת עוונות השנה.
🔹 2. הכנת “לחם יבש לברכת הדרך” (רקיק לשמירה)
- נשים היו מכינות מבעוד מועד רקיקים קשים (מעין מצות ביתיות), שעליהן נחרטו באצבע האותיות שדי או “חי”.
- הרקיקים נשמרו עד שבועות – ונישאו ע"י גברים בכיסיהם כסגולה לשמירה בדרכים.
🔹 3. אמירת “עשרת המכות” עם השלכת עלי חסה
- בשעת אמירת "דם, צפרדע, כינים…" בליל הסדר, במקום רק לשפוך מהיין, נהגו להכות בצלחת או במפה בעזרת עלי חסה רטובים, תוך אמירת כל מכת דם.
- כל ילד היה מקבל עלה חסה ומכה את השולחן – כסמל לגירוש המכה ולא להשתעבדות מחדש.
🔹 4. טקס “הבאת אליהו הנביא” בסוף ההגדה
- לא רק מזיגת כוס – בקהילות בדרום מרוקו נהגו להניף את כוס אליהו ולברך ברכות לכל הילדים.
- הסבא היה אומר: "יבוא אליהו הנביא ויבשר לך שנה טובה, חכמה ואריכות ימים"
וכל ילד היה נושק את גב ידו של הסבא.
🔹 5. לא לאכול מצה “ריקה” לפני הסדר
- במשך כל ערב פסח, לא אכלו מצה כלל – אלא רק בליל הסדר – כדי ש"טעמה הראשון יהיה עם ההגדה".
- זה חיזק את תחושת הקדושה של המצווה, ואת ההמתנה ל”לחם האמונה”.
🔹 6. ברכה מיוחדת לאפיית המצות
- נשים היו מברכות לפני הלישה: "יהי רצון שיהא הלחם הזה סגולה לפרנסה ולגאולה, כמו שיצאנו ממצרים בלחם עוני."
- הלישה נעשתה בדממה, ולפעמים אפילו כשנאמרו פיוטים חרישיים – מתוך התרגשות.
🔹 7. פיוטים נשיים מיוחדים בערבית־יהודית
- נשים שלא ידעו לקרוא עברית – היו שרות פיוטים בערבית־מרוקאית תוך כדי בישול: “יא רחמן, פתח שערי רווחה, טהר ליבי בחג הגאולה”
- פיוטים אלו שימשו כ"פסח נשי" – מסורת בלתי כתובה שנמסרה מאם לבת.
🔹 8. סימני החירות בשולחן הפסח
- נהגו להניח על השולחן:
- בצל ירוק – סמל לעבודת פרך ולרפואה.
- קערה מלאה מים מלח – לזכר דמעות העבדים.
- תכשיט כסף או מטבע אמיתי – כסמל ליציאה מעוני.
🕊️ סיכום:
הפסח המרוקאי הוא לא רק חג של "זכר ליציאת מצרים", אלא חג של זהות חיה, טקסים, פיוטים, והעברת השרביט הבין־דורי.
דווקא המנהגים הנסתרים – אלה שנאמרו בלחש או בוצעו מתוך דממה – הם שמעידים על עומק האמונה והאהבה למסורת.
🗺️ לא בכל מקום במרוקו חגגו את הפסח באותה הדרך – בכל עיר, עיירה וכפר היו מנהגים ייחודיים, פיוטים שונים, מאכלים מסורתיים מקומיים וסדרים משפחתיים עם ניחוח מקומי. רוצים להכיר את ההבדלים בין מנהגי פסח בפאס, מקנס, מרקש ותארודנת? בקרו בעמוד מנהגי פסח לפי ערים במרוקו – מפת המסורת היהודית.