אם תשאלו יהודי עיראקי מבוגר מה הריח של שבת – תקבלו תשובה מיידית:
הטבית על הפלטה, הריח של הבהרט, הקובה המטוגנת, והתמרים עם הקפה.
בקהילות יהדות עיראק – בבגדד, בצפון עיראק ובקהילות הדרומיות – לא הייתה שבת בלי מאכלים קבועים, מתובלים, טעימים ומלאי משמעות.
במאמר הזה נסקור את המאכלים הבולטים בשולחן השבת העיראקי – ונלמד מה הערכים שעומדים מאחוריהם.
🍗 טבית – מלך השבת העיראקית
- מה זה? תבשיל של עוף שלם ממולא באורז, עם עגבניות, בצל, קינמון, בהרט ולעיתים גם תמרים.
- איך מכינים? ביום שישי מבשלים חלקית, ואז מניחים על הפלטה לשהייה ארוכה של 20 שעות.
- מה הסמל? השבת חודרת לטבית – השהייה הארוכה מבטאת את הסבלנות והעונג של השבת.
💡 בכל בית היו גרסאות שונות: חלק מוסיפים ביצים קשות, חלק שזיפים יבשים.
🥟 קובה – תענוג מלאכת מחשבת
- קובה מטוגנת / בתנור / מרק סלק: כל משפחה הכינה את סוג הקובה שלה לשבת – כתוספת או כמנה ראשונה.
- העיסה עשויה מסולת או אורז, והמילוי מבשר מתובל היטב.
- מנהגים: נהגו לתת לילדים לעצב את הקובה בעצמם – וכך להפוך לשותפים בהכנות לשבת.
🥬 סלק מבושל עם לימון
- ירק פשוט, צבעוני, אך מסמל שמחה ובריאות.
- מבושל בתיבול מתוק-חמוץ עם שום, לימון וכמון – לצד הקובה או החמין.
🫓 לחם ביתי – "לחוח" או "סמונ"
- לחם רך, עגול, מטוגן למחצה על מחבת – מוגש חם לשבת.
- נהגו לברך עליו את הקידוש במקום חלה – ולעיתים אף להכין ממנו קונוס ולמלא באוכל חם.
🍮 קינוחי שבת – מתוקים עם סיפור
- סמבוסק תמרים / אגוזים – מאפה חצי ירח, מתוק, שנמס בפה.
- ערק עם סוכר – לגברים אחרי ההבדלה, לצד סיפור מסורתי או שירה.
- קפה ערבי חזק עם הל – חובה לסיים את השבת באווירה רגועה וטעימה.
✨ ערך מוסף – מאכלי שבת כזיכרון, כקשר, ככבוד
אצל יהודי עיראק, האוכל לא היה רק טעים – אלא כלי להעברת מסורת.
כל ילד שראה את הסבתא מבשלת את הטבית, או את הסבא מברך על הקובה – קיבל זהות, שורש וגאווה יהודית־עיראקית.