הטעמים, הריחות והמאכלים של שבת – הם שפה של מסורת.
לכל עדה ולכל קהילה יש את הרכיבים, המתכונים והמטעמים שהופכים את השבת למיוחדת באמת.
המאכלים האלו הם לא רק עניין של טעם – הם גשר בין הדורות.
🥘 יהדות מרוקו: חגיגה של תבלינים
- חמין מרוקאי (סחינה) – עם חיטה, גרגירי חומוס, תבלינים חריפים וביצים חומות
- דגים חריפים עם פלפל אדום, כמון ושום
- סלטים צבעוניים – גזר חמוץ, חצילים בשום, פלפלים קלויים
- קינוח: עוגיות קוקוס או סיגר ממולא
שבת מרוקאית מתובלת בְּחום – תרתי משמע.
🍖 יהדות אשכנז: עונג שבת בניחוח ביתי
- גפילטע פיש – דג קר עם גזר, מוגש קר עם חזרת
- מרק עוף עם קניידלך – חובה בכל בית אשכנזי
- צ’ולנט (טשולנט) – תבשיל בשר עם תפוחי אדמה ושעועית
- קינוח: עוגת דבש או עוגת שמרים
לא חריף – אבל עמוק, חמים ומרגיע. “שבת של סבתא” אמיתית.
🧄 יהדות תימן: מסורת עמוקה בצלחת
- מרק רגל עם חילבה – סמל של שבת
- לחוח / מלאווח – לחמים מסורתיים
- זחוק ירוק ולבן – מוגש לצד כל מאכל
- ביצה חומה – מבושלת שעות בתוך קליפתה
התבלינים חזקים – אך החוויה רכה ונשמה.
🥚 יהדות עיראק: רכות וביתיות
- קובה סלק או חמוסטה – בשר עטוף בסולת ברוטב חמוץ
- טבית – תבשיל עוף ואורז שמושם כבר מיום שישי בצהריים
- ביצה חומה כמו בחמין
- קינוח: סולת עם אגוזים או תמרים
השבת העיראקית – לבית יש ריח של ילדות.
🍋 יהדות פרס, בוכרה, גיאורגיה: טעמים מהלב
- פרס: תבשילים עם זעפרן, בצל מטוגן, תמרים וקינמון
- בוכרה: אורז עם בשר בתיבול מתוק-מלוח (אושפלו), ומרק שורבה
- גיאורגיה: לחם חם מהתנור, חצ’פורי (מאפה גבינה), ופשטידת דלעת
✡️ המאכלים כסמל רוחני
- חלה מתוקה: כפליים של פרנסה
- חמין: חיבור בין זמנים – מבושל מיום שישי לשבת
- ביצה חומה: זיכרון לחורבן וביטוי לנצחיות
- תבלינים: גיוון העדות – ויחד עם זאת, כולם טועמים שבת
💬 הערך המוסף – העברת זהות בצלחת
ילדים שגדלים על ריח החמין או הטבית, על קול התפילה לפני הסעודה, על “טעימה ראשונה רק אחרי הקידוש” –
לא שוכחים את זה.
כל ביס – מזכיר לנו מאיפה באנו.