המטבח של קהילת ביתא ישראל משקף את השילוב שבין תרבות קדומה, מסורת יהודית והסביבה הגיאוגרפית של אתיופיה.
למרות התנאים המוגבלים, בני הקהילה הצליחו לפתח עולם עשיר של מאכלים פשוטים – אך טעימים, מזינים ומלאים משמעות 🎉.
🍛 אינג'רה – הלחם שמאחד את כולם
המאכל המרכזי והבלתי נפרד מהמטבח האתיופי הוא אינג'רה – לחם מחמצת שטוח העשוי מדגן בשם טף:
- נהוג להגיש אינג'רה עם תבשילים חמים (וואט) בצבעים שונים: כתום (עדשים), אדום (פלפלים), חום (בצל מקורמל ובשר), ירוק (תרד).
- האינג'רה שימשה גם ככלי אכילה – לא השתמשו בסכו"ם, אלא בקטעי אינג'רה שנקרעו ביד.
ביום שבת וחג, הכינו אינג'רה טרייה ורכה במיוחד – והגישו אותה כמנה עיקרית יחד עם מגוון תוספות.
🥩 תבשילי בשר – שמחת חג
בקהילת ביתא ישראל, אכילת בשר נשמרה לאירועים מיוחדים: שבתות, חגים, שמחות ובריתות.
- דאבו ווט – תבשיל בקר חריף עם בצל, שום ופלפל אדום.
- קיטפו – בשר בקר נא קצוץ דק, מתובל בתערובת חמאת שומן מתובלת (לרוב מוגש לאחר צריבה קלה).
- צ’יבורה – תבשיל עוף חגיגי.
הבשר נשחט תמיד לפי ההלכה, על ידי שוחט מקומי מהקהילה.
🫓 דאבו – לחם החג המסורתי
ביום שבת ובחגים, הייתה האם מכינה דאבו – לחם חגיגי עגול ועשיר, שנאפה על אבנים חמות.
- הלחם נעטף בעלי בננה (או דומים להם) במהלך האפייה.
- הטעם מתוק-עדין, והטקסטורה דחוסה וטעימה.
- הדאבו היה חלק מטקס הקידוש, ולרוב הוקדש גם לברכת הילדים בשבת.
🧁 קינוחים ושתייה
לא היו קינוחים מתוקים כמו בעדות אחרות, אך נהגו:
- להגיש תמרים, אגוזים ופירות יבשים.
- לשתות תה חזק עם נענע או ג’ינג’ר.
בחגים הגדולים – הביאו סוכריות או עוגיות פשוטות מעבודת יד של הנשים המקומיות.
✡️ ערך מוסף – האוכל כחיבור לקדושה
האוכל בביתא ישראל לא היה רק לשובע – אלא סמל לקדושה, לאירוח ולאיחוד המשפחה:
- השולחן היה פשוט – אך נקי ומכובד.
- ישבו על מחצלות, אכלו יחד, בירכו על המזון בדבקות.
- כל מאכל ליווה באמירה רוחנית או הלכה של הקסים.
🇮🇱 כיום בישראל
רבים מבני הקהילה שומרים על מאכלי ביתא ישראל:
- מכינים אינג'רה בבית או קונים במאפיות אתיופיות מקומיות.
- משלבים את התבשילים עם סלטים ישראליים – יוצרים מיזוג ייחודי 🌍.
- בשבתות וחגים, מחדשים את המסורת – יחד עם הדור הצעיר.