✅ קטגוריה: מתכונים לפי עדות / מתכונים מיהדות תימן
🇾🇪 המתוק של ימי חג – מהי זלביה תימנית?
הזלביה היא אחת המתכונים הוותיקים והאהובים ביהדות תימן.
מדובר בממתק מטוגן, העשוי בלילה דלילה שנשפכת בצורת ספירלה לשמן רותח –
ולאחר הטיגון נטבלת בסירופ סוכר סמיך עם מי ורדים או לימון 🍋.
בקהילות רבות בתימן, הזלביה סימלה שפע, שמחה וברכה, והייתה מוגשת בלילות שמחה, בשבתות חתן, חנוכה ובחגיגות משפחתיות.
היא דומה במראה לג'לבי ההודי או לספינג' המרוקאי – אבל ייחודית בטעם, בפריכות ובמרקם הדק שלה.
📖 סיפור מהמטבח התימני
בבתים התימניים, הזלביה הייתה מתכון "של סבתא":
בלילה פשוטה, בקבוק פלסטיק מחורר כבקבוק לחיץ, שמן עמוק וסירופ מבעבע על הגז.
הילדים היו יושבים סביב וממתינים לתורם, כשהריח המתוק ממלא את הבית.
👵 לא פעם אמרו: "אין שמחה בלי זלביה".
🍽️ מתכון: זלביה תימנית מתוקה ומסורתית
🧾 מצרכים לבלילה:
- 2 כוסות קמח לבן מנופה
- 1.5 כוסות מים פושרים
- 1 כף קמח תירס (לא חובה – משפר פריכות)
- 1 כפית שמרים יבשים
- 1/2 כפית סוכר
- קורט מלח
- שמן לטיגון עמוק
🧾 לסירופ (סירופ סוכר – "דבש"):
- 2 כוסות סוכר
- 1 כוס מים
- 1 כפית מי ורדים (או מיץ מלימון קטן)
- כמה טיפות מיץ לימון
🧑🍳 אופן ההכנה:
שלב ראשון – מכינים את הבלילה:
- בקערה מערבבים את כל חומרי הבלילה עד שאין גושים.
- מכסים את הקערה ומתפיחים כ־30–45 דקות, עד שנוצרות בועות.
הבלילה צריכה להיות נוזלית אך סמיכה – כמו בלילת פנקייק.
שלב שני – מכינים את הסירופ:
- בסיר קטן, מחממים את הסוכר והמים.
- כשהתערובת רותחת – מוסיפים לימון ומי ורדים.
- מבשלים 10 דקות עד שהתערובת מסמיכה מעט. שומרים חם.
שלב שלישי – טיגון:
- מחממים שמן עמוק בסיר (170–180 מעלות).
- מעבירים את הבלילה לבקבוק לחיץ, שקית זילוף או בקבוק פלסטיק עם חור קטן.
- מזלפים את הבלילה ישירות לתוך השמן – בתנועות ספירלה או דוגמה חופשית.
- מטגנים עד הזהבה – כחצי דקה מכל צד.
- מוציאים לנייר סופג.
שלב רביעי – הסיום המתוק:
- טובלים את הזלביה החמה בסירופ המתוק למשך 20 שניות מכל צד.
- מוציאים לצלחת הגשה.
🍽️ הגשה:
- הזלביה מוגשת חמה או פושרת.
- מתאימה לצד תה תימני חם עם נענע או הל.
- מצוינת לקינוח בשבת, חנוכה או סעודה חגיגית.
🌟 טיפים של סבתא:
- הכי טעים כשהזלביה חמה וטרייה – לא מחזיקים ליום המחרת.
- אם הסירופ סמיך מדי – מדללים במעט מים רותחים.
- רוצים גיוון? מוסיפים לסירופ קינמון, הל או זעפרן.
🧄 החִילְבֶּה התימנית – אותה קציפה ירקרקה וריחנית – אינה רק מטבל, אלא לב פועם של המטבח והמסורת. עם טעם חזק שמעורר את החיך, ורכיבים טבעיים שזוכים לשבחים ברפואה העממית, החִילְבֶּה מוגשת כמעט בכל סעודה תימנית – משבתות ועד ימי חול. רוצים ללמוד איך להכין אותה כמו בבית של סבתא? קראו את המאמר חִילְבֶּה תימנית מוקצפת – אבוכה, הלב של השולחן התימני.