מאמר לשבת עם מוסר השכל והשראה אישית מתוך התורה והחיים
📚 "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם" – מה זה אומר?
בפרשת בהעלותך ובפרשת שלח, אנו לומדים שוב ושוב על גדלותו של משה רבנו.
אך התורה לא מציינת את חכמתו או אומץ לבו – אלא דווקא:
"והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה" (במדבר י"ב:ג)
מהי ענווה אמיתית? האם זה ביטול עצמי? האם זו חולשה?
🧭 ענווה – לא להקטין את עצמך, אלא לדעת את מקומך
הענווה שהתורה מדברת עליה אינה התבטלות או חוסר ביטחון.
משה היה המנהיג הגדול ביותר, עמד מול פרעה, קיבל את התורה, הוציא את העם ממצרים – ודווקא בגלל גודלו הרוחני – לא התגאה.
- הוא ידע שמעלתו היא שליחות.
- שהוא צינור לרצון ה' – לא מרכז העולם.
- ושהוא חייב תמיד להישאר נגיש, שקט, ומקשיב.
🍷 ענווה בשולחן שבת – איך זה נראה בבית?
בשולחן שבת, יש רגעים קטנים שבהם נבחנת הענווה שלנו:
- כשאחד הילדים טועה בקידוש – האם נתקן בביקורת, או נעודד?
- כשיש ויכוח בין בני הבית – האם נעמוד על שלנו, או נוותר בשקט?
- כשנותנים לנו כבוד – האם נדאג להחזיר אותו באהבה, ולא בהתנשאות?
הענווה היא היסוד של שלום בית, של חינוך טוב, ושל הקשבה אמיתית.
✡️ ענווה במנהגי עדות – מבט על מסורת
בקהילות רבות, מושג הענווה בא לידי ביטוי גם באופן שמירת השבת:
- אצל יהודי תימן, מתפללים בניגון פשוט, בלי קישוטים – מתוך ענווה למסורת
- אצל ספרדים, נהגו שלא להאריך בדרשות אלא לומר דבר תורה קצר, "כדי שכל אחד יבין"
- בקהילות אשכנזיות מסורתיות, הרבנים היו נמנעים מלהתפאר – ומעדיפים שידברו עליהם אחרי לכתם, לא בחייהם
🌿 מוסר השכל מהחיים:
אדם עניו לא צריך שכולם ימחאו לו כפיים.
הוא עושה טוב – ונותן לטוב לדבר בשקט.
כמו פרח – לא צועק, אבל ממלא את החדר בריח טוב.
💬 דבר תורה לשולחן שבת – שאלה לשיח:
"מי מהאנשים שאתם מכירים – הוא עניו באמת?
ומה אפשר ללמוד ממנו?"
אפשר לשתף דמות במשפחה, מורה, סבא, שכן – ולדבר על התכונות שמגדירות ענווה אמיתית.