🌍 מנהגי יהדות אתיופיה – מסורת עתיקה מימי בית ראשון
יהדות אתיופיה, הידועה גם בשם ביתא ישראל, שמרה במשך דורות על מסורת יהודית ייחודית, מנותקת מהמרכזים ההלכתיים של בבל, ספרד ואירופה. העובדה הזו הופכת את מנהגיה לאוצר של ממש — הצצה למסורת ששמרה על סממני ימי קדם באופן נדיר.
📜 מקורות ההלכה והמנהג
קהילת ביתא ישראל נשענה בעיקר על המקרא – תורה, נביאים וכתובים – ללא תלמוד בבלי או ירושלמי. ההנהגה הרוחנית הייתה בידי ה-קייסים, חכמי הדת המקומיים, ששימרו את המסורת בעל פה או מכתבים שנכתבו בגֶעֵז, שפת הקודש האתיופית.
🕯️ שבת וקדושה
- יהודי אתיופיה נהגו להדליק נרות שבת, אך בצורה שונה – לא בהכרח באותה שעה או נוסח של העדות האחרות.
- הליכת קילומטרים לבית הכנסת בשבת נחשבה מותרת, בהשפעת תנאי החיים — מנהג שאנו מוצאים לו מקבילה בתשובות הראשונים לאנוסים.
🍞 כשרות ומנהגי אוכל
- בשר נאכל רק לאחר שחיטה על-פי כללים מקראיים – כולל פיקוח מחמיר על ניקוי הדם.
- מוצרי חלב ובשר נאכלו במנותק לחלוטין, אך לא תמיד לפי ההפרדה המקובלת של 6 שעות.
- חיטה וקטניות לא נאכלו בפסח, מחשש חמץ – דומה למנהג אשכנזי, אך מתוך הבנה שונה.
📅 לוח השנה
- יהודי אתיופיה שמרו חגים מהתורה בלבד: פסח, שבועות, סוכות, ראש השנה ויום כיפור.
- חנוכה ופורים לא נכללו במסורת, מאחר ואינם מופיעים בתנ"ך.
- יום כיפור היה נחוג בצום מלא, עם התכנסות קהילתית לתפילה ארוכה.
✡️ ברית מילה, נישואין וטהרה
- ברית מילה ביום השמיני – כמצוות התורה.
- נידה וטהרה נשמרו בקפדנות; נשים היו מתבודדות בתקופת הנידה (כדוגמת מנהגי בית שני).
- נישואין נערכו בטהרה מלאה, כאשר החופה הייתה מלווה בטקסים מסורתיים ושירים עתיקים.
🔄 שימור והתנגשות עם מסורת ההלכה
עם עליית יהדות אתיופיה לישראל, נוצרו חיכוכים בין המסורת האתיופית לבין ההלכה הרבנית – בעיקר בגלל ההיעדר של תלמוד ופוסקים מוכרים. כיום, חלק מהקהילה חזרה לשורשיה תוך שמירה על מסגרת הלכתית כללית.
🧠 סיכום:
יהדות אתיופיה מציגה תמונה נדירה של שמירת יהדות בפרישה מוחלטת ממרכזי תורה – ומהווה גשר חי למנהגים קדומים, אותנטיים ולעיתים אף תנ"כיים. השילוב בין מסורת התורה לבין תרבות מקומית יצרו פסיפס יהודי עשיר שאין לו אח ורע.