🌅 שבת בקהילות יהדות תוניסיה – עונג, מסורת ופיוטים מבית אבא
שבת בקהילות יהדות תוניסיה הייתה הרבה מעבר ליום מנוחה – היא הייתה לב ליבה של הזהות היהודית, יום שבו כל בית לבש חג, וכל רחוב הריח מקדושה, פיוטים ותבשילים ייחודיים.
בין בתי הכנסת, מאכלי השבת וסדרי התפילה – השבת אצל יהודי תוניסיה נשמרה בקפדנות, מתוך חום יהודי מסורתי.
🔸 1. הכנות לשבת – יום שישי בתוניסיה
- כבר בבוקר יום שישי, הרחוב היהודי בתוניס התמלא בריח של דגים חריפים, קוסקוס וחמין.
- נשים טאטאו את הבית, קישטו את השולחן והדליקו נרות מוקדם – בליווי ברכה בקול רם.
- הגברים התכוננו לתפילה, טבלו במקווה ושרו פיוטים עם הילדים.
🔸 2. הדלקת נרות וקבלת שבת
- הדלקת הנרות נעשתה מתוך תחושת יראה: "ברוך אתה ה'… להדליק נר של שבת", מלווה בתפילה אישית.
- בבית הכנסת קיבלו את השבת בפיוטים ייחודיים: "שלום בואך", "לכה דודי", ובקהילות מסוימות – פיוטים בערבית יהודית.
🔸 3. שולחן שבת – עונג ואירוח
- המאכלים המסורתיים:
- קוסקוס של שישי בערב – לרוב עם עוף, גרגרים וירקות חריפים.
- מרק חריימה או מרק עוף עם גרישה
- חמין תוניסאי – עם ביצים חומות, בשר ותפוחי אדמה.
- אמרו דברי תורה, שירים ופיוטים סביב השולחן.
- ילדים הקשיבו לברכות האבות וקיבלו "יד שבת" – ברכה וחיבוק.
🔸 4. בתי הכנסת והתפילות
- בתי הכנסת בתוניס נבנו בסגנון מזרחי-ספרדי, ולרוב כללו כיפה עגולה ותיבת עץ מפוארת.
- נוסח התפילה תוניסאי מבוסס על ספרדית עם השפעות מובהקות של פיוטי אנדלוסיה.
- הקפידו על סדרי התפילה המדויקים, כולל קריאת שיר השירים לפני ערבית בשבת.
🔸 5. מנהגים ייחודיים
- אמירת פיוט "יגדל" בשירה מלודית אחרי התפילה.
- קריאה בציבור של תרגום אונקלוס בערבית יהודית לאחר כל פסוק מהתורה.
- זקנים היו מברכים את הצעירים ב"ברכת שבת" בשבת בבוקר, ולאחר תפילת מוסף חילקו "לחם קודש" עם סוכר.
🕊️ סיכום
שבת בתוניסיה הייתה מלאת כבוד, שירה, ריח וטעם – יום שבו יהודי פשוט הפך לנסיך, ובית קטן הפך לבית מקדש מעט.
היא נותרה חיה בזיכרון, בשולחן, ובפיוטים – גם בקרב יוצאי תוניסיה בישראל עד היום.