הקהילה היהודית בעיראק היא אחת מהקהילות היהודיות העתיקות ביותר במזרח התיכון, עם היסטוריה עשירה שנמשכת למעלה מ-2,500 שנה. לאורך הדורות, יהודי עיראק תרמו לתרבות, לחינוך ולפוליטיקה של המזרח התיכון, והיו שחקנים מרכזיים בקשרים בין הממלכות הגדולות של אזור זה. אך עם הזמן, ובעיקר לאחר קום מדינת ישראל, חוו יהודי עיראק את אחד מהמהפכים הגדולים ביותר בתולדותיהם – העלייה הגדולה לישראל.
ההיסטוריה הקדומה של יהדות עיראק
ההיסטוריה של יהודי עיראק מתחילה בסביבות המאה ה-6 לפני הספירה, כאשר יהודים הוגלו על ידי הבבלים לבבל לאחר חורבן בית המקדש הראשון. עיראק, שבמשך שנים רבות הייתה לב לב האימפריה הבבלית הפכה למקום שבו שגשגה הקהילה היהודית. בבבל קמו הישיבות הגדולות והמוסדות התורניים החשובים ביותר, ושם הוסדה גם הגמרא הבבלית, שהיא אחת מיצירות התרבות הדתית המרכזיות ביותר ביהדות.
במשך מאות שנים, יהודים בעיראק חיו תחת שלטון הבבלים, הפרסים והערבים, ועד השלב האותמאני של השלטון בעיראק. כל אחד מהשליטים השאיר את חותמו על יהודי עיראק, וקהילה זו הפכה לאחת היציבות והפורה ביותר במזרח התיכון.
החיים החברתיים והדתיים של יהודי עיראק
במהלך הדורות, הקהילה היהודית בעיראק שמרה על חיים דתיים עשירים. בתי הכנסת היו מרכזי פעילות דתית וחברתית, והשיעורים בתנ"ך, בתלמוד ובסדרי תפילה היו חלק בלתי נפרד מהחיים היהודיים בעיראק. הקהילה הייתה מאורגנת בצורה טובה מאוד, עם בתי ספר יהודיים, שיעורים דתיים ואירועים קהילתיים. יהודי עיראק שמרו על המסורת הקשוחה של הכשרות ושבת, ושמרו על החוקים הדתיים במדויק.
החיים החברתיים היו מצומדים לתפיסת עולם מאוד קהילתית. לדוגמה, כל שולחן שבת היה מלא בסעודות כשרות ומשפחתיות, מאכלים כמו חמין עיראקי, קוסקוס, וסלטים תימניים. החגים היהודיים נחגגו בצורה מקיפה, כשהדגש היה על הפן הקהילתי והדתי יחד.
המצב הפוליטי והחברתי תחת שלטון הממלכה העיראקית
במהלך המאה ה-20, יהודי עיראק התמודדו עם עליות וירידות פוליטיות. עם סיום תקופת השלטון האותמאני והקמת הממלכה העיראקית, יהודי עיראק נהנו מהזדמנויות חדשות להבטיח את מעמדם הפוליטי והחברתי במדינה. כמה יהודים העיראקיים שימשו בתפקידים ציבוריים חשובים, והקהילה היהודית הייתה חלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי של עיראק.
עם זאת, בסוף שנות ה-40 ותחילת שנות ה-50, מתח פוליטי וכלכלי הולך וגדל הוביל לאי-שקט בקהילה היהודית. עם תחילת השפעת רעיונות הציונות ומלחמת העולם השנייה, עמדו יהודי עיראק בפני אתגרים לא פשוטים. המצב החמיר לאחר הקמת מדינת ישראל בשנת 1948, והתחילו להתרחש פוגרומים אנטישמיים ואפליה כלפי יהודים.
העלייה הגדולה מיהדות עיראק
העלייה מיהדות עיראק לישראל הייתה מהירה ומאורגנת, ובעיקר התקיימה בשנות ה-50 במבצע "עזרא ונחמיה". במהלך מבצע זה, עלו כ-120,000 יהודים עיראקיים לישראל. עבורם, העלייה לא הייתה רק מעבר גיאוגרפי, אלא גם שבר תרבותי. המהפך התרבותי והחברתי היה עצום – יהודי עיראק נדרשו להסתגל לחיים במדינה חדשה, עם חוקים חדשים, שפות חדשות ומציאות פוליטית שונה.
בישראל, יהודי עיראק נתקלו בקשיים להשתלב בחברה הישראלית, במיוחד בגלל הפערים התרבותיים והחברתיים שהיו ביניהם לבין הקבוצות האחרות, בעיקר האשכנזים. עם זאת, לא עברה תקופה ארוכה והם הפכו לשחקנים מרכזיים בתרבות הישראלית.
התרבות היהודית העיראקית בישראל
בישראל, יהודי עיראק יצרו קהילות משגשגות, שמרו על תרבותם ושילבו אותה בתוך החברה הישראלית. התרבות העיראקית ניכרת במאכלים, במוזיקה, בשירה ובשולחן שבת.
המאכלים העיראקיים, כמו קובה, פלאפל עיראקי ודגים חומוסיים, הפכו לחלק בלתי נפרד מהתרבות הקולינרית הישראלית. המוזיקה העיראקית הפכה להיות חלק מהסצנה המוזיקלית הים-תיכונית הישראלית, עם אמנים כמו יוסי בנאי ומאיר בנאי.
ההשפעה של יהדות עיראק על החברה הישראלית
התרבות היהודית העיראקית, עם דגש על החינוך הדתי, המנהגים והמאכלים, הפכה לחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. העולים העיראקיים תרמו לא רק לתחום הקולינריה והמוזיקה, אלא גם השפיעו על המערכת החינוכית והדתית במדינה. השפעתם על החברה הישראלית הייתה מרכזית וארוכת טווח, והם הצליחו לשמר את המסורת הדתית יחד עם השתלבות בחברה המודרנית.