הקהילה היהודית במצרים נחשבת לאחת מהקהילות הוותיקות והעשירות ביותר במזרח התיכון ובצפון אפריקה. עם היסטוריה שמתחילה עוד בימי בית המקדש הראשון, יהודי מצרים שמרו במשך אלפי שנים על זהות דתית עשירה ותרבות שמכילה שורשים עמוקים מהתרבות היהודית ומהחיים המקומיים. במשך השנים, יהודי מצרים חוו תקופות של שגשוג ורדיפות, ובמיוחד אחרי קום מדינת ישראל, הקהילה היהודית במצרים פנתה לעבר הגירה והשתלבות במדינת ישראל ובמערב.
ההיסטוריה הקדומה של יהדות מצרים
ההיסטוריה של יהודי מצרים היא עתיקה מאוד, ותחילתה עוד בתקופת הגלות הבבלית. לאחר חורבן בית המקדש הראשון (586 לפני הספירה), יהודים רבים היגרו מצור ובבל מצפון אפריקה ומצרים. יהודי מצרים היו תמיד חלק מהקהילות היהודיות החשובות ביותר, כשהם השפיעו רבות על התרבות היהודית המקומית ותרמו רבות לתרבות היהודית ברחבי המזרח התיכון.
במיוחד בתקופה ההלניסטית תחת שלטון הכיבוש היווני, יהודים מצרים שגשגו והפכו למרכז תרבותי ודתיים חשובים, במיוחד בערים כמו אלכסנדריה. באלכסנדריה הוקם התרגום השבעים – תרגום התנ"ך היווני שהיה חלק משמעותי מההיסטוריה של יהדות העולם.
החיים הדתיים והקהילה היהודית במצרים
הקהילה היהודית במצרים שמרה על המסורת הדתית במשך מאות שנים. יהודי מצרים שמרו על סדרי תפילה ייחודיים, ועל מנהגים ששימרו את המסורת היהודית המקומית לאורך הדורות. הם התפללו בסידור ספרדי אך השפיעו על יצירת פיוטים חדשים.
ליהודי מצרים היו מנהגים ייחודיים, במיוחד בחגי ישראל, כמו חג הפסח וחג השבועות, שבמהלכם היו מציינים את ההיסטוריה היהודית המקומית דרך סעודות משפחתיות וההכנות המיוחדות לחג.
ההיסטוריה תחת שלטון הממלכה העות'מאנית
הקהילה היהודית במצרים הייתה נתונה לאתגרים שונים גם בתקופת שלטון הממלכה העות'מאנית (1517-1798). תחת שלטון העות'מאנים, יהודי מצרים חוו תקופות של חופש דתי, אך היו גם כפופים למגבלות כלכליות ודתיות. הם היו חלק מהקהילות המוסלמיות באזור, אך שמרו על אורח חיים יהודי שונה.
הקהילה במצרים נהנתה מהגירה פנימית וממסחר עם מדינות שונות כמו תורכיה והמדינות האירופיות, דבר שעזר להם לשמור על אורח חיים של מסחר ותרבות שמהווה דוגמה לחיבור בין הקהילות היהודיות והערביות.
הקהילה היהודית במצרים תחת שלטון הבריטים
בתקופת השלטון הבריטי במצרים (1882-1952), יהודי מצרים חוו אתגרים חדשים. למרות שהשלטון הבריטי אפשר להם חופש דתי, הם היו כפופים גם למאבקים פוליטיים שבמהלכם היהודים במצרים החלו להרגיש את ההתדרדרות בסביבה המוסלמית, במיוחד אחרי הקמת מדינת ישראל.
כמו כן, עם הזמן התחילו להיווצר מתחים בין היהודים המקומיים לבין השלטון המוסלמי. הייתה עלייה בתופעת האנטישמיות במצרים בעקבות הקמת מדינת ישראל והקונפליקטים הפוליטיים באזור, דבר שהוביל לעזיבה של חלק מהקהילה היהודית.
ההגירה מיהדות מצרים לישראל
לאחר קום מדינת ישראל בשנות ה-40 וה-50, יהודי מצרים החלו להימלט מהמדינה בשל הרדיפות והחשש מאנטישמיות. העלייה לישראל הייתה חלק ממדיניות מדינת ישראל לעזור ליהודים ממדינות ערב וצפון אפריקה לעלות לישראל ולהתחיל חיים חדשים.
העלייה מיהדות מצרים לישראל הייתה חלק מהמעבר של הקהילה היהודית למערב. כ-75,000 יהודים מצרים עלו לישראל, כאשר הם הביאו איתם את המסורת היהודית, הפיוטים, את המאכלים הייחודיים ושימרו את התרבות המקומית.
ההשפעה של יהודי מצרים על התרבות הישראלית
הקהילה היהודית במצרים, ששמרה על אורח חיים דתי, תרמה רבות לתרבות הים-תיכונית הישראלית. הם היו נפלאים במוזיקה ויצרו את אחד מהסגנונות המוזיקליים המובילים במדינה. הפיוטים המצריים שהיו חלק בלתי נפרד מהמסורת היהודית בלוב, הפכו לחלק מהזמר היהודי הים-תיכוני והפיוטים המצריים הפכו לשירים ישראליים פופולריים.
בנוסף, מאכלים כמו קוסקוס מצרי, פלאפל מצרי ושוקולד מצרי הפכו לסמל של התרבות היהודית המצרית והפכו לחלק בלתי נפרד מהמטבח הישראלי. המורשת המצרית בלוב תרמה בצורה רבה למטבח הישראלי, אשר שימר את האורח החיים היהודי תוך שילוב של תרבויות אחרות.