✅ קטגוריה: היסטוריה לפי עדות / יהדות אלבניה
🌍 מבוא – היהודים של הרי הבלקן
יהדות אלבניה נחשבת לאחת הקהילות היהודיות הקטנות באירופה, אך גם מהמרתקות שבהן.
למרות מיעוט מספרי, היא נודעה באחיזתה הדתית, בחיבור בין יהדות ספרד ליהדות איטליה, ובתפקיד מכריע בתקופת השואה – כשאלבניה הייתה בין המדינות היחידות בהן לא נרצח אף יהודי מקומי.
סיפור הקהילה כולל נדודים, התמודדות עם שלטונות מוסלמיים, שרידות מול הקומוניזם – ובסופו של דבר, עלייה לישראל והשתלבות בשוליה של ההיסטוריה היהודית המודרנית.
📜 ראשית ההתיישבות – ימי הביניים ויהדות רומניוטית
היהודים הראשונים באלבניה תועדו כבר במאה ה־1 לספירה, בתקופה הרומית.
אך ההתיישבות המשמעותית החלה בימי הביניים, בעיקר בערים:
- וולורה (בלטינית: ולונה)
- בראט
- קורצ'ה
- אלבאסן
- דורס
יהודים אלו היו שייכים לזרם הרומניוטי – יהדות מקומית בבלקן שקדמה ליהדות ספרד, עם מסורת, נוסח תפילה ולשון יוונית־יהודית.
🕌 שלטון עות'מאני – פריחה זהירה
עם כיבוש אלבניה ע"י העות'מאנים במאה ה־15, הפכה הארץ לחלק מהאימפריה המוסלמית הגדולה. היהודים זכו ליחס דומה ליהודים בארצות האסלאם:
- חופש דת מוגבל תחת מעמד "אהל אל־ד'ימה" (בני חסות).
- מיסים מיוחדים ליהודים.
- אסור לבנות בתי כנסת חדשים – אך מותר לשפץ קיימים.
- עם זאת: אוטונומיה קהילתית, בתי דין יהודיים, זכות מסחר וחופש תנועה.
🕍 הגעת מגורשי ספרד – עידן חדש
לאחר גירוש ספרד (1492), הגיעו לאלבניה יהודים ספרדים שהתיישבו בעיקר בולורה ובדורס.
הם הביאו עימם:
- את השפה הלאדינו.
- את נוסח התפילה הספרדי.
- ספרי הלכה, פיוטים, וכלים קהילתיים עשירים.
בכך נוצר שילוב מרתק של יהדות ספרדית ורומניוטית – שני עולמות שהתאחדו תחת קורת גג אחת באלבניה.
📈 תור זהב יחסי – המאה ה־16 עד ה־18
במאה ה־17 תועדו באלבניה כ־1,000–1,500 יהודים.
הם עסקו בעיקר ב:
- מסחר מקומי ובינלאומי.
- רפואה ורוקחות.
- הלוואות, מסחר בטקסטיל וביין.
בתי כנסת התקיימו בערים הראשיות, והקהילות קיימו חיי תורה ותפילה – עם מעט ישיבות ורבנים, אך עם קנאות למנהגים המסורתיים.
⚔️ ירידה במאה ה־19 וה־20
- המאה ה־19 הביאה עמה חוסר יציבות פוליטית, מעברים תכופים של שלטון, והרעה במצב הכלכלי.
- עם הקמת מדינת אלבניה המודרנית (1912) – נותרו בה מאות יהודים בלבד.
- רבים היגרו לערי נמל ביוון ואיטליה – או לאימפריה העות'מאנית.
🕯️ השואה – סיפור נדיר של הצלה
🇩🇪 אלבניה תחת כיבוש נאצי
ב־1943 נכבשה אלבניה ע"י גרמניה הנאצית.
אך כאן התרחש דבר נדיר: האלבנים סירבו להסגיר יהודים – לא מקומיים ולא פליטים.
🛡️ מדוע?
הסיבה המרכזית הייתה קוד הכבוד האלבני – ה"בסֶה" (Besa): חובה מוסרית להגן על אורחים וחסרי ישע, גם במחיר אישי.
משפחות מוסלמיות, נוצריות ואלבניות הסתירו מאות יהודים – ודאגו להם למזון, תעודות מזויפות ומחסה.
🧾 הנתונים:
- ערב המלחמה: כ־200 יהודים באלבניה.
- במהלך המלחמה: מספרם גדל לכ־2,000 בזכות פליטים מגרמניה, יוגוסלביה ויוון.
- אף יהודי מקומי לא הוסגר. רבים מהם אף שירתו במחתרת נגד הנאצים.
אלבניה היא מהמדינות היחידות באירופה שיצאו מהשואה עם יותר יהודים משהיו בה קודם.
🔻 הקומוניזם – דיכוי הזהות היהודית
לאחר המלחמה, השתלט על המדינה הדיקטטור הקומוניסטי אנבר הוג'ה, שהשליט את אחד המשטרים האתאיסטיים הקיצוניים ביותר:
- כל ביטוי דתי נאסר – כולל יהדות.
- בתי כנסת נסגרו או נהרסו.
- אין רשות ללימוד תורה, מילה, שבת או חג.
- יהודים לא יכלו להגר או לנהל קשרים עם קהילות בחו"ל.
הקהילה ירדה למחתרת – ולמעשה, הפסיקה לתפקד כקהילה מאורגנת.
🇮🇱 העלייה לישראל – התחדשות אחרי החומות
רק לאחר נפילת הקומוניזם בשנות ה־90, יכלו יהודי אלבניה להגר:
- כ־300–500 יהודים עלו לישראל.
- רבים השתלבו בערים כמו נתניה, לוד, ירושלים, אשדוד.
- בארץ חזרו לקיים מסורת, תפילה וחגים.
- פעלו להנצחת יהדות אלבניה, במיוחד הסיפור ההרואי של תקופת השואה.
היום יש בישראל יותר יהודים ממוצא אלבני מאשר באלבניה עצמה.
🕯️ סיכום
יהדות אלבניה היא סיפור של מעטים חזקים באמונה:
קהילה קטנה שידעה איחוד של מסורות, עמידה בתקופות קשות, חסד נדיר בזמן שואה, ותחייה מחודשת בארץ ישראל.
סיפורם מוכיח שאפילו בקצה ההר בבלקן – אפשר להבעיר לפיד יהודי שלא כבה.