השבת היא אחת המצוות הבסיסיות ביותר ביהדות – יום של מנוחה, קדושה והתכנסות משפחתית ורוחנית.
אבל למרות שמהותה אחת – צורת החגיגה של השבת משתנה מעדה לעדה, ולעיתים משכונה לשכונה.
כמו ניגון עם עשרות לחנים – כך היא השבת בעדות ישראל:
עשירה, מגוונת, ומחוברת לשורשים של כל קהילה.
🕯️ כניסת שבת – איך מקבלים את השבת?
- יהדות מרוקו: מקפידים להדליק נרות מוקדם, הבית מתמלא בריחות תבלינים, פיוטים נשמעים ברקע כמו "שלום לבן דודי"
- תימנים: נרות שבת עם שמן זית, פיוטים מהדיוואן, ותפילת "ברכו" בהברה תימנית עתיקה
- אשכנזים (ליטאים וחסידים): ניגוני תפילה רגועים, זמירות בסגנון קהילתי, ולפעמים הבדלים בין חסידויות
- יהדות בבל ועיראק: סעודה מוקפדת, פיוטים כמו "כל מקדש שביעי", ולעיתים פיוטים בארמית מקומית
🍷 סעודת שבת – תוכן, תבלין ושירה
- במרוקו: קוסקוס, דגים חריפים, חלות מתובלות, שירה משפחתית
- בתימן: מרק רגל, לחוח, חילבה – עם זמירות במקצב ייחודי
- באשכנז: גפילטע פיש, חלה מתוקה, דבר תורה מהילדים
- בעיראק: קובה סלק, אורז בשרי, פיוטים בלחן עמוק
- בפרס: עוף בזעפרן, זמר עם פריטה על עוד
סעודת שבת היא לא רק אוכל – היא העברת מסורת דרך חושים.
📖 קריאת התורה והמנהגים בבית הכנסת
- ספרדים ותימנים: טעמים מזרחיים, דגש על הדקדוק
- אשכנזים: טעמי המקרא האירופיים, קצב איטי יותר
- עדות בבל: טעמי בגדד, עם שילוב פיוטים לפי הזמן והקהילה
גם הקריאה בתורה משתנה – אבל המילים אותן מילים.
👨👩👧👦 שבת משפחתית – חינוך שורשי
- בעדות רבות, הילדים יודעים:
בשבת אין מסכים – יש אנשים, סיפורים, וניגון. - הבדלים קיימים באופי החינוך – נינוח, דידקטי, פיוטי – אבל המטרה אחת:
ללמד את הילד מהי שבת – מתוך שמחה.
🕯 הבדלה וסיום – ניחוח אחרון של קדושה
- ספרדים: משתמשים בפרחים ותבלינים ריחניים מיוחדים
- אשכנזים: שירה רגועה של “המבדיל” ויין מתוק
- תימנים: “בריך שמיה” בארמית, והבדלה ארוכה עם ברכות רבות
- מרוקאים: פיוט “אליהו הנביא” בקצב שמח
💬 מסר חינוכי – אחדות בגיוון
דווקא בעידן שבו הכול נהיה אחיד –
השבת מאחדת, אך גם מזכירה לנו את היופי שבשונות.
בכל בית – נרות דולקים, פיוט מושר, והלב נרגש.
ובכל זאת – כל אחד עושה זאת בטעם של בית אבא.